לעיתים אני מוצא את עצמי מפזם משהו שהוא בעצם תוצר כמוס מנבכי המח.. לרוב אין עם זה בעיה אך לעיתים קורה שאני מפזם דבר מה בקול רם, אשר מגלה הרגשה שלא ממש התכוונתי לצעוק אותה.. לדוגמה, כשמישהו נותן לי "הרצאה מיותרת" ואני מתחיל בחוסר מודעות לשיר את shut up של The Black Eyed Peas או משהו דומה... ולמה נזכרתי בזה ... כי לפני כמה ימים בנוסעי לעבודה בדרך מעלות-כרמיאל (כביש שרובו צר ללא אפשרות עקיפה) נסעה לפני גברת בצורה איטית להחריד (יותר ממני!). נסיעה שכללה ברקסים לא רצוניים. בקיצור... תוך כדי שאני מתעצבן על מר גורלי.. מצאתי את עצמי משום מה מדקלם את:
Woman I can hardly express, My mixed emotions at my thoughtlessness… Please remember my life is in your hands… And woman hold me close to your heart, However distant don't keep us apart…