מבין המצוות ה"ממוחזרות" ביותר בתורה אנו מוצאים את ה"התחשבות בחלש" (העני, הגר, היתום והאלמנה..) לכאורה זה משובב לב לראות עד כמה היו חשובות מצוות אלו כבר אז, הרבה לפני ש דת ה"הומניזם" נכנסה לאופנה.. אך במחשב שנייה, התהייה מתבקשת, מדוע חזרו ושנו דווקא את אותן מצוות, האם זה מפני שתמיד היינו כלכך מתחשבים ב"חלש/אחר"
בנסיעה ברכבת, לפני מספר ימים, התבוננתי סביבי וראיתי כמה שלטים מענינים
מתחשבים באחר מקפידים לדבר בשקט / אני תמיד עם שתי רגליים על הקרקע / מפני שיבה תקום... - מדוע דווקא הציווים האלו מוצגים היום! ברכבות ישראל
ומדוע שלטים שהיו מוצגים באוטובוסים כשהייתי ילד, כגון -אסור לירוק / אסור לפצח גרעינים, ישמעו היום דיי מגוחכים
ו..האם בכלל, ריבוי והטמעת ציוויים ואמרי מוסר, מדגיש את הצד המואר או האפל שלנו
.
לפני זמן מה נכנסתי למוסד מסוים ולא יכולתי שלא לשים לב לכך שהוא מקושט מקיר אל קיר בכרזות בסגנון "ואהבת לרעך כמוך.." זה נסך בי הרגשת רוגע וביטחון מלא, ברגע שיצאתי משם