איפה המילעל איפה

פעם שמעתי את יורם טהרלב מדבר על אחת ההחלטות העצובות, של וועדת הלשון העברית ב 1913, בה הוסכם שבארץ ישראל ידברו עברית במילרע בלבד ובכך סתמה הוועדה את הגולל על כמה מבטאים שונים ומגוונים שהיו נפוצים אז בארץ, לדוגמה הדיבור המילעלי שהגיע ממזרח אירופה, המוכר לנו בעיקר משיריו של ביאליק. ההחלטה הזו לדבריו גרמה לעברית (שמוכרת לנו כיום) להשמע כשפה יותר פוקדת ופחות מתנגנת..

לעניות דעתי, למרות הסיבות החזקות דאז ואולי התירוץ.. (כור ההיתוך של החברה המתחדשת בארץ וכד'..) דבר מה נוסף פוספס פה, כתוצאה מההחלטה זו - הרבגוניות שהייתה לשפה המדוברת בתפוצותיה נגדע. אני זוכר למשל את אבי ביציאה מבית הכנסת, עם חבריו... מקשקשים בענייני דיומא...כשכל אחד דיבר בשפתו (הונגרית/רומנית/פולנית/יידיש.. מהולה בעברית) וזה היה נראה שכולם הבינו את כולם והשיחה קלחה ולא עצרה בגבול השפה העברית.

מן המפורסמות היא שהדור הקודם.. שלא כמונו, היה במהותו רב-לשוני...

יהודים רבים בצפון מערב אפריקה למשל, שלטו בערבית מקומית, ערבית פורמלית, צרפתית ועברית..

במזרח אירופה דיברו, יידיש, שפת מדינתם ולרוב גם את שפת המדינה השכנה/הכובשת... וכד'.

חבל...... L

.

ולמרות אותה החלטה עצובה, כמה טוב לעיתים לשמוע גם כיום שירים שחוטאים לכוון המילעל המתנגן כל כך אחרת :-)