חיים בזבל

נוסעים במעלה הרמה במלאווי.. המזגן נדפק ואנחנו מקללים את חברת ההשכרה  

ואת החום והלחות המשוונית הזו..

ואז מהחלון, רואים את הנשים שעולות במעלה ההר עם חבילות העצים הענקיות לראשן,

בקושי יכולות להרים את הראש ולהסתכל, אך להפתעתי כשאני מצליח לראות פנים 

מבעד להר הזרדים, אני קולט חיוך.....

"מאיפה יש להן חוצפה לחייך עם חיים בזבל כאלו... - לעזאזל איתן!"