לזכר הפיקוסים

עברתי ברחוב קק"ל/נהריה, הפיקוסים המדהימים הזכירו...

פעם, כשהיינו ילדים היו הרבה שדרות עצים בכפר, קזוארינות, אקליפטוסים ועוד.. אני זוכר במיוחד

את הפיקוסים הענקיים. היינו פוחדים לעבור מתחתם בלילות, בשל הקולות המפחידים של התנשמות ושאר עופות הלילה. אך לאט לאט כל זה נגדע...

באחת הפעמים כשחזרתי לביקור, ראיתי שגם את שורת הקזוארינות שהייתה ברחובנו הקט,

קיצצו עד השורש, לטובת שדרוג לרחוב מודרני משולב... ועכשיו, שותלים פה - אמנון ותמר..

עצים בני ארבעים שנה, הוחלפו בפרחים עונתיים – כמה פאקינג סימלי :-(