לפני זמן מה ביקרנו אצל חברינו היקרים בקורנית..
תוך כדי ארוחה משותפת, הגברת התגאתה בריבה שהיא רקחה והאדון נתן לי לטעום
מהסחוג שייצר מעשבי גינתו
שני התוצרים היו ערבים להפליא לחיכינו... ומאחר שלא התאמצנו להסתיר את ההתלהבות
חזרנו הביתה עם שלל משני המרקחים.
איזה כיף...
..
מספר ימים לאחר מכן.. תוך כדי התדיינות עצמית.. על מה בא לי לטחון עכשיו.. עלה לי זיכרון..
פעם בשיחה עם אימי על מנהגי אכילה בבית הוריה היא סיפרה שסבא שלי
כשהיה רוצה לפנק את עצמו
היה לוקח פרוסת לחם, מורח עליה קצת סחוג אסלי ועל זה מוסיף ריבה...
אני מודה שבזמנו זה נשמע לי קצת מוזר... והדחקתי, אבל עכשיו...
כשאני מתבונן אל קירבו של המקרר וקולט בצד אחד את האדום הריבתי
ובצד השני את הירוק הסחוגי
אמרתי יאללה בוא ננסה... הרי ברמה העקרונית אני בעד שילובים ועירבובים... !
טוב.. אני יודע ,זה עניין של טעם ואולי גם של תערובת בגנים.. ובכל מקרה.. חברים,
אני חייב לתת המלצה מכל הלב והקיבה.. - זה היה ממש ממש ממש טעים!
שיפי ושי, תודה על הצידה לדרך.. אתם אלופים :-)