דוח מחקר, מעובד על פי עלון הנוטע (1992) מ"ז (3), עמ' 105-101.
מבוא
מטרת הניסוי הייתה לבחון רמות שונות של מעכבי הצמיחה קולטר ומג'יק מבחינת כושרם לעצב עצים נמוכים ופוריים של נקטרינה מזן פנטזיה.
החומרים והשיטות
בשני ניסויים נפרדים, בדקו כל תכשיר בשני ריכוזים על עצים צעירים בני 3 שנים. אופן היישום של התכשירים היה זהה: תמיסה מהולה בנפח של ליטר לעץ, הוחדרה לקרקע מתחת לכל טפטפת, בזמן ההשקיה. בשנת הניסוי הראשונה (1989) ניתן הטיפול לאחר שענפי העצים הגיעו לאורך של 15 ס"מ. העצים במטע הגיבו בתגובה מהירה לטיפולים, לכן הוחלט לדחות את הטיפול בשנת 1990 עד לאחר שהענפים יגיעו לאורך של 30 ס"מ. בשנת 1991 לא בוצעו טיפולים כלל, כיוון שנצפתה פגיעה מצטברת בחיוניות של העצים שטופלו במג'יק, ברמה הגבוהה. במהלך הניסוי נגזמו כל העצים באופן דומה.
כאמור, שני הניסויים היו נפרדים, אבל התוצאות שלהם מוצגות יחד, מטעמי נוחות ולשם השוואה בין התכשירים.
את השפעת הטיפולים על הצימוח בדקו בשלוש דרכים:
1) שקילת מדגם של 50 עלים צעירים, בסוף עונת הצמיחה (ספטמבר); השקילה נעשתה כל שנה;
2) מדידת צמיחתם של ענפונים חד-שנתיים, לאחר שלכת.
3) מדידת שטח החתך של הגזעים בסיום הניסוי (דצמבר 1991).
נבדקה גם השפעת הטיפול על היבול ולשם כך נקטף היבול 5 פעמים, מדי שנה, ונשקל.
התוצאות
הנתונים של מדדי צימוח שונים בהשפעת התכשירים מופיעים בטבלה.
הנתונים על היבול בהשפעת התכשירים מופיעים בטבלה.
ההשפעות של שני התכשירים על צמיחת העצים היו בולטות מאוד. השינוי בצבע העלים לגוון כהה נראה כבר 48 שעות לאחר הטיפול, ועצירת התארכותם של הענפים המטופלים נמדדה כעבור שבוע.
השפעת התכשירים על התקצרות הענפים הייתה כפולה בעוצמתה מאשר השפעתם על צמצום העלים. בשנתיים הראשונות של הניסוי, האורך של הענפים המטופלים הגיע ל- 45%-23% מאורכם של ענפי העצים בקבוצת הביקורת, ואילו מסת העלים בעצים המטופלים היה 87%-65% ממסת העלים בעצי הביקורת. ההשפעה של הטיפול במג'יק התחזקה בשנתיים הראשונות, והיתה בולטת גם בשנה השלישית, שבה לא ניתן כל טיפול במווסתי הצמיחה. ההשפעה של הטיפול בקולטר על הצימוח נחלשה בשנה השלישית (1991), והדבר מעיד שהתכשיר אינו שאריתי. במדידת גזעי העצים בסוף הניסוי, נמצאו הבדלים מובהקים בשטח חתך הגזע. ההבדל הזה מבטא את הצמצום המצטבר של שליש משלד העץ, בהשפעת שני התכשירים ברמות השונות.
הפירות של העצים המטופלים התפתחו על ענפים שהיו קצרים יותר מן הענפים בעצי הביקורת.
מבחינת מיקום הפירות על העץ, ההבדל בין עצי הביקורת לעצים המטופלים, גדל ככל שגדלו העצים. בעצים המטופלים התפתחו פירות בכל נפח העץ, ואילו בעצי הביקורת הסתמנה מגמה ברורה של חנטת פירות בעיקר במעטפת העץ.
ההבדל בגודל העץ, בין העצים המטופלים לבין עצי הביקורת, הלך וגדל ככל שנמשך הניסוי, וכעבור 3 שנים היו עצי הביקורת גבוהים במטר מן העצים המטופלים (3.2 מ' לעומת 2.2 מ', בממוצע). למרות הנפח המצומצם של העצים שטופלו בקולטר, היבול המצטבר שלהם היה גדול ב6%- עד 9% מן היבול של עצי הביקורת.
העצים המטופלים הבשילו מוקדם יותר, והיו להם פירות גדולים וצבעוניים יותר לעומת הפירות על עצי הביקורת. עובדה זו באה לידי ביטוי בעיקר בקטיפים המוקדמים. מבחינת היבול הכללי לעץ, כמעט לא היה הבדל, בין הטיפולים השונים. עם התבגרות העצים הוכפל היבול של העצים שטופלו (מ- 29-22 ק"ג לעץ ל- 54-46 ק"ג לעץ).
הטיפול במג'יק לא תרם תרומה מובהקת ליבול המצטבר במשך שלוש השנים. בשנה השלישית אפילו נמצאה פחיתה מובהקת ביבול של העצים שטופלו במג'יק, כנראה עקב השפעה מצטברת של התכשיר על התקצרות ענפים. הפחיתה ביבול נגרמה כתוצאה ממספר קטן יותר של פירות על כל עץ מטופל. הטיפול בקולטר נמצא יעיל ביותר כשהוא ניתן בריכוז הנמוך בשנת הטיפול הראשונה.
דיון ומסקנות
הטיפולים במווסתי הצמיחה, בתנאי מטע נקטרינות צפוף, עיצבו עצים קומפקטיים ובו בזמן גם חדירים לאור. מסביב לענפי השלד התפתחו ענפונים קצרים, ואלה אפשרו גישה נוחה למרכז העץ. נוחיות הגישה באה לידי ביטוי בחיסכון משמעותי (כ30%-) של הזמן הדרוש לביצוע העבודות הידניות במטע. לאחר שלוש שנים, שמרו העצים המטופלים על נוף קומפקטי שנשא פירות על כל שלד העץ, בניגוד לעצי הביקורת שיצרו מעטפת נוף גדולה ומרבית הפירות נמצאו עליה. בעצי הביקורת היה צריך להיעזר בדרגשים ואילו בעצים המטופלים נעשו כל העבודות מן הקרקע.
כל קצות הענפים נגזמו מדי שנה ונעשה דילול להרחקת פירות סמוכים זה לזה. לשני הטיפולים האלה - החשובים ביותר לקבלת יבול איכותי - הייתה השפעה ממתנת והפוכה לטיפולים במווסתי הצמיחה. מתוך עבודות רבות ידוע, שקולטר ומג'יק נעים בצרורות העצה ומצטברים בקצות הענפים, באזורים שמתחת לקדקודי הצמיחה. הגיזום של קצות הענפים דילל למעשה, את רמת התכשיר שנספחה לרקמות העץ. בעצים שטופלו בקולטר, מנעו הגיזומים את הצטברות התכשיר, והטיפול בשנה השלישית לא גרם נזק לעצים.
בשני הניסויים לא נמצא יתרון למינון הגבוה יותר של התכשיר. המסקנה המתבקשת היא, שעדיף טיפול חד-שנתי במינונים נמוכים, על טיפול דו-שנתי או תלת-שנתי במינונים גבוהים. רמת התכשיר הרצויה היא כזו שיהיה ניתן ליישם אותה כל שנה, מבלי לגרום נזק מצטבר לחיוניות העץ.