הימים מתקצרים ומתארכים באופן קבוע, במהלך שחוזר על עצמו מדי שנה בשנה: באביב, היום מתארך והלילה מתקצר ובסתיו, היום מתקצר והלילה מתארך. לשינויים העונתיים של אורך היום קוראים פוטופריודיות, ויש להם השפעה רבה על מועד פריחתם של צמחים. הסביון, למשל, פורח באביב, כאשר הימים מתארכים והלילות מתקצרים. החרצית התרבותית, לעומתו, פורחת בסתיו, כשהימים מתקצרים והלילות מתארכים. אורך היום משפיע בצמחים האלה על המעבר משלב של התפתחות וגטטיבית לשלב הרפרודוקטיבי. עם זאת, מספר רב של צמחים "אדישים" לאורך היום והגירוי לפריחתם אינו פוטופריודי.
את הצמחים שפורחים בהשפעת אורך היום נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
צמחי יום קצר - צמחים שפורחים רק כאשר תקופת ההארה במחזור היומי קצרה מגודל קריטי מסוים. צמחים כאלה הם, למשל, קנה-סוכר וחרצית תרבותית.
צמחי יום ארוך - צמחים שפורחים רק כאשר תקופת ההארה במחזור היומי ארוכה מגודל קריטי, שאופייני למין או לזן. צמחים כאלה הם, למשל, חסה, חיטה ושעורה.
יכולתם של הצמחים להגיב לאורך היום מאפשרת להם להתאים את שלבי ההתפתחות שלהם לעונות המתאימות, כך שאת עונות השנה הקשות, הצמח עובר בשלב עמיד, יחסית. אורך היום הוא אות בקרה סביבתי אמין, והוא משתנה במהלך השנה בצורה עקבית, אופיינית וצפויה בכל אזור. מוצאם של רבים מצמחי היום הקצר הוא באזורים הסמוכים לקו המשווה, ואילו מוצאם של רבים מצמחי היום הארוך הוא באזורים הממוזגים.
כאשר הימים קצרים, הלילות ממילא ארוכים, ולהפך. אי לכך נשאלה השאלה, האם השריית הפריחה נקבעת על ידי אורך היום או על ידי אורך הלילה. על סמך ניסויים שבהם הופסק הלילה על ידי הארות קצרות בעוצמות אור נמוכות, התברר שבצמחי יום קצר יש חשיבות ללילה רצוף. הגורם החשוב להשריית הפריחה בצמחים כאלה הוא לילה ארוך מגודל קריטי מסוים. השם "צמח יום קצר" הוא עדות להיסטוריה של המחקר, אבל השם המתאים לצמחים כאלה היה צריך להיות "צמח לילה ארוך".
מנגנון התגובה לאורך היום הוא מורכב וקשור, כנראה, למנגנון אחר – מנגנון למדידת זמן שנקרא שעון ביולוגי. ידוע, כי במנגנון התגובה לאורך היום, האור נקלט בפיטוכרום, אבל עדיין לא ידוע כיצד מועברת האינפורמציה וכיצד היא מתורגמת לתגובה המתאימה בצמח.
כיום, מנצלים את רגישות הצמחים לאורך היום כדי לכוון את הפריחה למועד הרצוי מבחינה מסחרית. למשל, את זני החרצית התרבותית, שהם צמחי יום קצר הפורחים בסתיו, מגדלים החקלאים בחממות בתנאי יום ארוך עד שהם מגיעים לגודל הרצוי. משהגיעו הצמחים לגודל הרצוי חושפים אותם לתנאי היום הקצר, שיוצרים בחממה באופן מלאכותי, ומאפשרים לצמח לפרוח. כך יכול החקלאי לכוון את הפריחה לתקופה של חגים, למשל, שבהם המחירים גבוהים יותר. את צמחי היום הארוך, כמו הגיפסנית, מגדלים בחורף, על ידי תוספת הארה מלאכותית בלילה, ומשווקים אותם מחוץ לעונת פריחתם הטבעית.