אחת המטרות העיקריות של המגדלים היא לקבל פירות גדולים, כדי להגדיל באופן כזה את היבול, ולהתאים את הפרי לדרישות הצרכנים. דרישת הצרכנים לפירות גדולים, בכל מיני הפירות, היא תופעה של שנות האלפיים. המחיר שמקבל המגדל עבור פרי גדול, עשוי להיות כפול ממחירם של פירות קטנים. ערכם של הפירות הגדולים בולט בעיקר בראשית עונת הקטיף, כשהמחיר גבוה ורוב הפירות טרם הגיעו לגודלם המרבי.
הפרי גדל על ידי חלוקה נמרצת של תאים, על יד גדילה של התאים ועל ידי יצירת רווחים בין-תאיים. זרימה מוגברת של מים ושל תוצרי פוטוסינתזה אל הפרי, המהווה בצמח מבלע, מגדילה את הנפח של הפרי ואת המסה שלו. בבקרה הפנימית של גדילת הפרי מעורבים הורמונים, בעיקר האוקסין אבל כנראה גם ג'יברלינים, ציטוקנינים וחומצה אבציסית. ההורמונים האלה משפיעים על גדילת הפרי על ידי השראת החלוקה של התאים והתרחבות התאים, ועל ידי משיכת מוטמעים אל הפירות המתפתחים. הזרעים שבפרי הם המקור להורמונים האלה, ולכן הם חיוניים לגדילת הפרי.
הטיפולים הנפוצים להגדלת פרי נעשים בפירות פרתנוקרפיים. פירות פרתנוקרפיים, בגלל העדר הזרעים, מתפתחים לפירות קטנים, בהשוואה לפירות בעלי זרעים. בסולטנינה, זן ללא חרצנים, מתפתחים ענבים קטנים וצפופים על כל אשכול. ריסוסי ג'יברלין לנוף הצמח או טבילת האשכולות בתמיסת ג'יברלין, גורמים להגדלה ניכרת של הענבים. הג'יברלין משפיע באופן ישיר על חלוקת תאים ועל התארכות תאים, לכן חשוב לתת את טיפולי הג'יברלין בשלב של חלוקת תאים נמרצת בפירות המתפתחים. בסולטנינה, השלב המתאים לטיפול הוא כשגודל הענבים הוא 7-4 מ"מ. הג'יברלין גורם להגדלת הפרי גם על ידי משיכת מוטמעים אל הענבים המתפתחים.
בפירות הדר שונים, מרססים את העצים באוקסינים סינתטיים. האוקסין הסינתטי NAA משפיע על הגדלת פירות הדר בשתי דרכים: (א) הוא גורם לנשירת חלק מהחנטים, הקטנים והחלשים יותר, ועל ידי כך מפחית את עוצמת התחרות בפירות שנשארים; (ב) הוא פועל ישירות על הגדלת נפח תאי הפירות. חומרים אחרים (כמו 2,4-DP) משפיעים על גודל הפרי על ידי הגדלת הנפח של שקיות המיץ, אבל לא באמצעות דילול.
כשמדובר בפרי הקיווי, אם מסתו יותר מ90- גרם, הוא מסווג כ"ענק" וערכו גבוה. טיפול בציטוקינין הסינתטי CPPU, במשך 6 שבועות לאחר הפריחה מעלה באופן משמעותי את אחוז הפירות הגדולים, שהמסה שלהם היא 150-90 גרם. הגורם העיקרי הקובע את גודלו הסופי של הקיווי הוא מספר התאים שנוצרו בשבועות הראשונים של התפתחות הפרי. מספר התאים ההתחלתי נקבע עוד בפרח, והוא גדל לאחר ההפריה במידה ניכרת, הודות לחלוקת תאים שנמשכת 8-6 שבועות. הטיפול בציטוקינין, בשלב חלוקת התאים, גורם להגדלה ניכרת של הפרי, הודות להשפעה המעודדת של הציטוקינין על חלוקת תאים.