השימוש החקלאי באתילן היה מוגבל במשך שנים בגלל היותו גז; הטיפול באתילן היה אפשרי רק בשטחים סגורים. פיתוח האתרל בשנת 1967 ופיתוח חומרים אחרים שמשחררים אתילן בתמיסה מימית, הרחיבו מאוד את היישומים החקלאיים של האתילן, שכן את החומרים משחררי האתילן אפשר לרסס בשטחים פתוחים.
השימוש החקלאי העיקרי באתילן הוא להכוונה של תהליך הבשלת הפרי. על ידי בקרה של כמות האתילן בסביבת הפרי, ניתן לזרז או לעכב את ההבשלה שלו. את תהליך ההבשלה ניתן לזרז בעזרת תוספת אתילן לפרי לפני הקטיף או לאחר הקטיף. הטיפול באתילן חיצוני ישפיע רק על פירות שהגיעו לשלב ההתפתחותי שבו הם רגישים לאתילן, אך עדיין לא ייצרו אתילן בכמות מספקת שתגרום להבשלה. אחד השימושים באתרל נעשה בעגבניות לתעשייה. את העגבניות לתעשייה קוטפים בקטיף מכני רק פעם אחת במשך העונה, והחקלאים מעוניינים שכל העגבניות תהיינה בשלות במועד הקטיף. לכן, מרססים את העגבניות בשדה באתרל, ימים אחדים לפני מועד הקטיף, והטיפול הזה מחיש את ההבשלה של כל העגבניות.
האתילן משמש להבחלה של פירות ממינים רבים. ההבחלה נעשית בעזרת גז אתילן המוזרם לחדרי האחסון או על ידי טבילת הפירות בתמיסת אתרל. מקובל ביותר להבחיל בננות. פרי הבננה נאסף ירוק, לפני שהוא מגיע להבשלה מלאה, ולכן הוא זקוק להבחלה. האתילן משמש גם להבחלת הדרים, עגבניות ומילונים. אפשר לדחות את תהליכי ההבשלה על ידי כך שמסלקים את האתילן מן האוויר בחדרי האחסון ומונעים את הצטברותו שם. בדרך זו ניתן לדחות את הבשלת הבננות בשלושה חודשים.
לאתילן יש השפעה על שינוי הצבע בפרי המבשיל; הוא מפעיל מנגנון לשבירת הצבע על ידי פירוק הכלורופיל והעלמה מהירה של הצבע הירוק. בהדרים ובגידולים אחרים, כמו: תפוחים, שזיפים, עגבניות ופלפל, הטיפול באתרל מזרז את הופעת הפיגמנטים הצהובים או האדומים.
יש פירות שאי-אפשר לקטוף בשיטות מכניות מאחר שהם מחוברים בכוח רב לענפים, גם כשמגיע זמן הקטיף, כמו: זיתים ואגוזי מקדמיה. כדי לקטוף זיתים, או פירות הדר או אגוזי מקדמיה, בקטיף מכני או ידני ומבלי לגרום נזק לעצים, מרססים את העצים האלה בחומר משחרר אתילן, והאתילן מעודד התפתחות של שכבת הניתוק בבסיס הפירות ומעודד את נשירתם.
תוספת של אתרל לעצי דובדבן או לעצי אפרסק, לפני הפריחה באביב, מעכבת את ההתפתחות של ניצני הפריחה. טיפול כזה מאפשר לפרחים להתפתח רק לאחר ימי הקרה, ולהימנע מנזקי כפור. את ההשפעה המעכבת של האתילן על הפריחה מיישמים גם בגידול קנה סוכר. פריחתו של קנה הסוכר מפחיתה את תכולת הסוכר בקנים. כדי לשמור על רמת הסוכר, מונעים את הפריחה בעזרת אתרל. לעומת זאת, יש צמחים, כמו: אננס ומנגו, שהטיפול באתרל מעודד את התפתחות הפרחים שלהם. טיפול באתרל מאפשר קבלת פרי בעונה שמתאימה לגידולו מבחינה אקלימית ומתאימה לצורכי השוק. גם בצמחי נוי שונים, כמו: אירוס, נרקיס ופרזיה, מעודדים את התפתחות הפרח בעזרת אתילן.