אחד החומרים הידועים כמעודדי צמיחה הוא חומצה ג'יברלית (GA3). החומצה הג'יברלית נוצרת על ידי הפטרייה ג'יברלה (Gibberella fujikuroi), והיא מולקולה קטנה יחסית הכוללת ארבע טבעות צמודות. עד היום נתגלו כ-90 ג'יברלינים שונים שמקורם בפטריות או בצמחים. רוב החומרים שהתגלו דומים לחומצה הג'יברלית, הן מבחינה כימית והן מבחינת השפעתם על התפתחות צמחים. לכל אחד מהג'יברלינים קבעו מספר סידורי לפי סדר הגילוי שלו (GA3 ,GA2 ,GA1 וכו').
אתרי הייצור המרכזיים של ג'יברלינים הם עלים צעירים, וזרעים מתפתחים. כשמוסיפים ג'יברלין לחלק אחד של הצמח גורמים לתגובות בכל חלקי השורש והנצר. עובדה זו מעידה בעקיפין כי הובלת הג'יברלינים בצמח אינה נעשית בתנועה קוטבית. גם ניסויים בג'יברלינים שסומנו בסימון רדיואקטיבי מראים כי תנועתם בצמח חופשית ומהירה ואין לה כיוון מועדף. נראה שהג'יברלינים נעים בצמח דרך מערכות ההובלה הרגילות- העצה והשיפה.
חומר המוצא לביוסינתיזה של הג'יברלינים הוא החומצה המלוונית. הג'יברלין הראשון שנוצר הוא GA12 ובהמשך מסלולי הביוסינתיזה נוצרים ג'יברלינים אחרים. לא כל הג'יברלינים הידועים פעילים. חלק מהם מהווים מוצרי ביניים במסלול הסינתיזה של ג'יברלינים פעילים, ואחרים הם מוצרי פירוק של ג'יברלינים פעילים. עד היום לא ברור מדוע נוצרו במהלך האבולוציה צורות רבות ומגוונות כל כך של ג'יברלינים.
השפעותיהם העיקריות של הג'יברלינים בצמח הן: (א) עידוד ההתארכות והחלוקה של תאי הגבעול; (ב) השריית סינתיזה של אנזימים המפרקים חומרי תשמורת בגרגירים של דגנים נובטים; (ג) שבירת התרדמה בזרעים ובניצנים של צמחים אחדים; (ד) עידוד הפריחה בצמחים מסוימים ועיכוב הפריחה בצמחים אחרים; (ה) בקרה של התפתחות הפירות; (ו) עיכוב ההזדקנות בעלים ובפרחים של מינים מסוימים.