הפוליאמינים הם חומרים טבעיים הנוצרים בצמח ומכילים 2 או 3 קבוצות אמינו (NH2), ומכאן נגזר שמם. לפוליאמינים אחדים, כמו: פוטרזין, קדאוורין, ספרמדין וספרמין, יש השפעה בבַקרַת התפתחות הצמח. חוקרים רבים נוטים להגדיר את הפוליאמינים כחומרים גורמי התפתחות ולא כהורמונים צמחיים, מאחר שהם אינם מתאימים להגדרה המקובלת של הורמונים; הפוליאמינים בקושי נעים בצמח והם נמצאים בריכוזים גבוהים יחסית. בניגוד להורמונים, המצויים ופועלים בצמח בריכוזים מיקרומולריים, הפוליאמינים פעילים בריכוזים מילימולריים.
לפוליאמינים יש השפעה על תהליכי התפתחות שונים בצמח: הם מעודדים חלוקות תא; מייצבים קרומי תא; מייצבים פרוטופלסטים מבודדים; מעודדים התפתחות של מיני פירות; מעודדים פריחה; מבקרים תרדמה בזרעים; מפחיתים נזק של עקות שונות ודוחים הזדקנות בעלים מנותקים.
הפוליאמינים פועלים, כנראה, על ידי הפעלת גנים בתאי המטרה. קבוצות האמינו של הפוליאמינים, הטעונות מטען חיובי, נקשרות לקבוצות זרחניות שליליות של DNA ושל RNA. כתוצאה מהתקשרות זו, הן מעודדות שעתוק של DNA בגרעין ותרגום של RNA בריבוזומים.