כושר ההשתמרות של ירקות עלים ותבליני עלים מוגבל מאוד בגלל קצב נשימה גבוה ותהליכי הזדקנות מואצים. התהליכים האלה מתעצמים לאחר הקטיף ובמהלך האסיף, המיון והאריזה; העלים מנדפים אז מים וכומשים, או שהם סובלים מפגיעות מכניות.
במשך שנים מחפשים החוקרים שיטות לשמירת טריות העלים, כדי להאריך את חיי המדף של ירקות עלים ותבליני עלים. בניסויים שונים בדקו: (א) את הטמפרטורה המיטבית לאחסון; (ב) אריזות שישמרו על הטריות; (ג) טיפולים במווסתי צמיחה שיסייעו לדחות את תהליכי הזדקנות העלים.
טמפרטורת האחסון המיטבית לרוב תבליני העלים, כמו לגבי רוב ירקות העלים, היא 0°C. ככל שעולה טמפרטורת האחסון כך פוחת כושר ההשתמרות, והתופעה בולטת בייחוד בטמפרטורות של 6°C ומעלה. הירידה באיכות באה לידי ביטוי בירידה של רמת הכלורופיל ובהתפתחות ריקבון חיידקי או פטרייתי. במינים אחדים של תבליני עלים חלה גם נשירה של עלים.
השיטה הטובה ביותר לשמירה על איכות התבלין באחסון ובמשלוח היא על ידי שמירה על לחות נאותה ועל איבוד מסה מזערית, מבלי לאפשר הצטברות של מים על פני העלים. יש חשיבות רבה לאפשר יציאה של אדי מים ואתילן המצטברים באריזות התבלינים, כדי למנוע ריקבונות, אבל חשוב גם לשמור על ה-CO2 המופרש בנשימת הצמחים. בניסויים שנערכו בעלים שונים נמצא ש-CO2 הוא אנטגוניסט יעיל של אתילן. הוא יעיל מאוד בעיכוב הרס הכלורופיל, בפירוק חלבונים ובהפחתת החמצון של שומנים. בניסויים שנערכו בריחן ובמנטה, התברר שהצטברות אתילן באריזות מעודדת נשירת עלים. נשירת עלים היא תופעה אופיינית לתבלינים ממשפחת השפתניים. צמחים אלה נוטים להשיר עלים מבוגרים כתוצאה מתנאי עקה. כאשר האתילן מצטבר באריזות תבלינים שאינם משירים את עליהם, כמו עירית ושמיר, תהליך ההזדקנות של העלים מואץ ויש תופעות של הצהבה וריקבון. לכן, לאריזות של תבליני עלים נוהגים להכניס חומרים סופחי אתילן, כדי לשמור על רעננות העלים.
הג'יברלין מעכב נשימה ומפחית את קצב ייצור האתילן, ועל ידי כך הוא מסייע לעכב את הרס הכלורופיל. בניסויים עם חסה נמצא, שריסוס השדה בג'יברלין שעות אחדות לפני האיסוף, דוחה את ההזדקנות ואת הריקבון. הג'יברלין דוחה את ההזדקנות גם בעירית, בשמיר, בשום ירוק ובכרפס. לדחיית ההזדקנות משתמשים בג'יברלין הטבעי GA3. ג'יברלין כזה נמצא בכל רקמה צמחית ולכן הוא מאושר לשימוש. הוא דוחה תהליכי הזדקנות אף כשהוא בריכוזים נמוכים מאוד, והשפעתו נשמרת גם באחסנה ממושכת. הג'יברלין ניתן בריסוס, לפני הקטיף, או לאחר הקטיף.
מווסת הצמיחה היעיל ביותר לדחיית ההזדקנות של ירקות עלים הוא הציטוקינין. הוא דוחה את הזדקנות העלים הודות לשמירה על רמת החלבון, ה-RNA והכלורופיל. ריסוסים לפני האסיף או טבילה לאחר האסיף, בריכוזים נמוכים (20-5 מ"ג/ל'), דוחים את ההזדקנות בחסה, בכרפס, בחרדל, בתרד, בפטרוסיליה ובבצל ירוק. למרות יעילות הציטוקינין בדחיית ההזדקנות, השימוש בו עדיין מוגבל, משום שהירקות המטופלים בו מגיעים אל הצרכנים זמן קצר מאוד לאחר הטיפול. הציטוקינינים הסינתטים אינם מאושרים לשימוש, והציטוקינין הטבעי (זיאטין) עדיין אינו בשימוש מסחרי בשל מחירו הגבוה.