דוח מחקר, מעובד על פי השדה ע"א (ט') 1991, עמ' 1381-1378.
מבוא
צמח הקולאונמה הוא שיח מעוצה שמוצאו באזור כף התקוה הטובה שבדרום אפריקה, אזור המאופיין באקלים ים-תיכוני. השיח מסועף ונושא שפע של פרחים ורודים קטנים בעונת החורף. העובדה שמוצאו מאזור בעל אקלים דומה לאקלים ארצנו, וכן העובדה שמועד הפריחה שלו בחורף, שהיא עונת הייצוא העיקרית, המריצו חוקרים לנסות לאקלמו בארץ ולפתח אותו כצמח עציץ פורח. פיתוח כזה דורש ייצור מספר רב של צמחים. חקלאים שניסו לרבות את הצמח מייחורים דיווחו על אחוזי השתרשות נמוכים. בניסויים ראשונים שנעשו, נמצאה עדיפות להשרשת ייחורים עשבוניים שהוגמעו לפני כן בתמיסת הורמון השרשה IBA, בריכוז של 250 ח"מ, במשך 4 שעות. עם זאת, נמצא כי במועדים שונים, במהלך השנה, מתקבלים אחוזי השתרשות שונים. בעבודה זו נבדקה השפעת מועד הכנת ייחורי קולאונמה על ההשתרשות.
החומרים והשיטות
מצמחי-אם בני שנתיים, שגדלו בבית רשת (35% הצללה), נלקחו ייחורים עשבוניים אמיריים באורך 7 ס"מ. בסיסי הייחורים הוחזקו במשך 4 שעות בתמיסת IBA, בריכוז 250 ח"מ. הייחורים נשתלו במצע של תערובת כבול ופתיתי קלקר, שחומם ל22°c-. במהלך ההשרשה הייחורים קיבלו ערפול. לאחר 42 ימים הוצאו הייחורים ונבדק אחוז ההשתרשות שלהם.
התוצאות
את השפעת הטיפול ב-IBA ואת השפעת עונת השנה על השתרשות ייחורי קולאונמה אפשר לראות בעקומים.
מסקנות ודיון
העונתיות היא גורם בולט בהשרשת הייחורים. הגמעה בתמיסת IBA שיפרה את ההשתרשות וביטלה כמעט לחלוטין את השפעת העונתיות.
על סמך תוצאות הניסויים, נראה שבקולאונמה יש מתאם שלילי ברור בין הפריחה ליכולת ההשתרשות. הירידה ביכולת ההשתרשות חלה בחודשי החורף, ובהם יש פריחה. תופעה כזאת ידועה גם בצמחים אחרים, בעיקר בצמחים מעוצים, כמו: רימון ננסי. ייתכן שהירידה ביכולת ההשתרשות לקראת הפריחה נובעת מן התחרות על מוטמעים, בין השורש לענף שבו נוצרים הפרחים. בתחרות הזאת יש יתרון יחסי לענף, מכיוון שלפרחים מתפתח כושר מבלע רב יחסית. השערה זו נתמכת בממצאים המדגימים עידוד השתרשות בהשפעת הגמעה בתמיסות סוכרים. ירידה ביכולת ההשתרשות עשויה לנבוע גם מירידה בתכולת אוקסין אנדוגני. בביגוניה, בטבק וברודבקיה נמצאה ירידה ברמת האוקסין ברקמה במקביל לאינדוקציה לפריחה. ממצאי הניסוי הזה תומכים בהשערה הזאת, שכן באמצעות הטיפול החיצוני ב-IBA, התגברו חלקית על העונתיות. כמן כן ייתכן, שבמהלך הפריחה נוצרים בצמח חומרים מעכבי השתרשות, ואלה מצטברים יותר בנצרים של צמחים פורחים. תופעה כזאת הודגמה בצמחי דהליה.
ההמלצה לחקלאי היא שלא לרבות את הקולאונמה על ידי ייחורים במועדים שבהם יש פריחה.