לצמחים רבים יש נטייה להפנות את הגבעול ואת העלים אל האור. לתגובה זו קוראים פוטוטרופיזם (פוטו=אור, טרופיזם=נטייה), ויש לה חשיבות בהתאמת הצמח לסביבתו; היא מכוונת את העלים לקליטה מרבית של האור ועל ידי כך מייעלת את תהליך הפוטוסינתזה. תגובת הפוטוטרופיזם היא תוצאה של התארכות בלתי אחידה ברקמות הגבעול: צד אחד של הגבעול מתארך יותר מן הצד האחר ולכן הגבעול מתכופף. בגבעולים, הנטייה היא פוטוטרופית חיובית, כלומר: הכיפוף הוא אל מקור האור. בשורשים, הנטייה היא לכיוון הנגדי של מקור האור, והתגובה היא פוטוטרופית שלילית.
במחקרים רבים בדקו את תופעת הפוטוטרופיזם בחותלות של דגניים. המחקרים האלה הובילו לגילוי האוקסין ולהבנת חלקו של האוקסין בתגובת הפוטוטרופיזם. על סמך המחקרים הסיקו החוקרים שקצה החותלת מפריש אוקסין. האוקסין נע אל בסיס החותלת וגורם להתארכות תאים באזור ההתארכות. החוקרים שיערו שבתגובה הפוטוטרופית, האור החד-כיווני גורם לחלוקה בלתי שווה של האוקסין, כך שבצד המוצל של החותלת יש ריכוז גדול יותר מאשר בצד המואר. מאחר שריכוז האוקסין בצד המוצל גבוה יותר, התארכות התאים בצד הזה רבה יותר והחותלת מתכופפת אל האור.
כיצד משפיע האור על חלוקה בלתי שווה של האוקסין לשני צדי החותלת?
בתשובה לשאלה זו היו כמה השערות: (א) האור גורם לפירוק האוקסין בצד המואר; (ב) האור מגביר את הייצור של האוקסין בצד המוצל; (ג) האור גורם להכוונת הזרימה של האוקסין מן הצד המואר אל הצד המוצל.
כדי לבדוק את ההשערות האלה, ערך החוקר וינסלו בריגס (Winslow Briggs) ניסוי. בריגס הניח קדקוד של חותלת על קוביית אגר, וחשף את הקדקוד להארה חד-כיוונית. הוא מדד את כמות האוקסין שהצטברה בקוביית האגר. לאחר מכן הוא חצה את קדקוד החותלת ואת קוביית האגר בעזרת מחיצת זכוכית, ומצא כמויות שוות של אוקסין משני צדי המחיצה. תוצאה זו הפריכה את ההשערה שאור חד-כיווני גורם לפירוק האוקסין בצד המואר, ואת ההשערה שהאור מגביר ייצור אוקסין בצד המוצל. כדי לבדוק את ההשערה שהאור גורם להכוונת הזרימה של האוקסין, השתמש בריגס במחיצת זכוכית שלא הפרידה לחלוטין בין שני חצאי הקדקוד. מחיצה זו אפשרה מעבר חומרים בחלק העליון של הקדקוד. כשמדד את כמות האוקסין שהצטברה בקוביית האגר, מצא שכמות האוקסין בצד המוצל הייתה גדולה פי 3 מן הכמות שבצד המואר. תוצאות הניסוי של בריגס, וכן תוצאות של ניסויים אחרים, שבהם השתמשו באוקסין מסומן, תמכו בהשערה כי האור גורם להכוונת הזרימה של האוקסין מן הצד המואר אל הצד המוצל.
בניסויים נוספים נמצא, שאור באורך גל של 500-400 ננומטר הוא הגירוי היעיל ביותר שגורם להגברת הזרימה של האוקסין אל הצד המוצל. עובדה זו מלמדת שפיגמנט הקולט אור כחול מעורב בתגובת הפוטוטרופיזם. זהות הפיגמנט עדיין לא ברורה בוודאות, אבל כיום מעריכים החוקרים כי הפיגמנט הוא פלבנול.