תהליך הפריחה קשור בשינויים רבים בצמח - שינויים מורפולוגיים, שינויים אנטומיים ושינויים פיסיולוגיים.
ניתן להבחין בארבעה שלבים בהתפתחות הפרח:
א. השראה (אינדוקציה) - בשלב הזה מתרחשים התהליכים הפיסיולוגיים שגורמים למעבר של קדקוד הצמיחה מן השלב הווגטטיבי לשלב הרפרודוקטיבי. התהליכים יכולים להתרחש באופן עצמי או בעקבות גירוי חיצוני. ההשראה לפריחה חלה, לעתים, לא בניצן עצמו אלא באיבר אחר, למשל בעלה, הקולט את הגירוי לפריחה ומעביר אותו אל הניצן. ברוב המקרים, לא ניתן להבחין בשלב הזה בשינויים אנטומיים או מורפולוגיים בקדקוד הצמיחה.
ב. התמיינות - בשלב הזה מתחילה ההתמיינות של קדקוד הצמיחה לקדקוד פריחה, וניכרים שינויים אנטומיים, טיפוסיים לאיברי הפרח השונים.
ג. התפתחות הפרח - בשלב הזה נשלמת יצירת כל איברי הפרח או התפרחת וחלה ההתארכות העיקרית של גבעול הפריחה.
ד. פריחה - השלב שבו מתרחש עצם התהליך של פתיחת הפרח.
במקרים רבים, יחולו השלבים השונים של התפתחות הפרח בזה אחר זה עד לפריחה, לאחר שנוצרו תנאים מתאימים לשלב הראשון של השראת הפריחה. במקרים אחרים, נדרשים תנאים מסויימים בשלבי ההתפתחות השונים של הפרח. צמחים שבהם יצירת הפרח מותנית בגורמים חיצוניים נקראים צמחים אינדוקטיביים; צמחים שבהם יצירת הפרח אינה מותנית בגורמים חיצוניים, נקראים צמחים בעלי אינדוקציה עצמית.