דוח מחקר, מעובד על פי עלון הנוטע, נ' (11), 1996, עמ' 552-544.
מבוא
להארכת עונת השיווק של פרי הנקטרינה יש חשיבות כלכלית רבה. דבר זה נכון הן לגבי ההקדמה של זנים בכירים והן לגבי הדחייה של זנים אפילים. על ידי הארכת העונה ניתן לווסת את שיווק הפרי לעונות שבהן יש יתרון לפרי הזה מול פרי מתחרה. זני נקטרינה אפילים, הגדלים באזורים הגבוהים של הגליל העליון, רמת הגולן והרי יהודה, מבשילים בדרך כלל ממחצית אוגוסט עד מחצית ספטמבר. בשוק האירופאי יש דרישה לפירות גלעיניים בתקופת הסתיו המאוחר, עד לחודש דצמבר. החל מחודש דצמבר מגיעים לאירופה הפירות הבכירים מאזורי הגידול של חצי הכדור הדרומי. מטרת המחקר היא לפתח טכנולוגיה שתאפשר שיווק פירות נקטרינה במשך 8-4 שבועות נוספים לאחר מועד הקטיף, בעיקר, לשווקים בעלי פוטנציאל ביקוש גבוה.
אחסון פרי בקירור ובאווירה מבוקרת הוא אמצעי נפוץ בוויסות מועד השיווק של פירות נשירים גרעיניים. ואולם, לפרי הנקטרינה, כמו לפירות גלעיניים אחרים, יש קושי באחסון ממושך בגלל התפתחות ריקבונות הנגרמים על ידי פטריות. במסגרת בדיקת טיפולים שונים, נמצא כי צמצום ההשקיה כחודש לפני הקטיף גרם לשיפור משמעותי של כושר האחסון. ניתן לדחות את מועד שיווק הפרי גם על ידי דחיית מועד ההבשלה. בכמה מינים של עצי פרי נמצא כי טיפול בג'יברלין לפני הקטיף גרם לדחייה של הבשלת הפרי. לכן, נעשה ניסיון לבחון את השפעת טיפולי הג'יברלין לפני הקטיף ואת ההשפעה של טיפול ג'יברלין יחד עם הצמאת עצים על מועד ההבשלה ועל כושר ההשתמרות של הפרי בתקופה ממושכת של אחסון.
החומרים והשיטות
לקבוצת עצי נקטרינה מזן פליימקיסט ניתנו ריסוסי ג'יברלין ב3- ריכוזים: 33 ח"מ, 66 ח"מ ו100- ח"מ. הריסוסים ניתנו בסוף חודש יוני, כאשר הפירות הגיעו לשלב הגדילה המואצת שלהם. קבוצת עצים אחרת קיבלה ריסוס של ג'יברלין בריכוז 100 ח"מ יחד עם הצמאת העצים. הצמאת העצים נעשתה על ידי הפחתת ההשקיה ב50%-. לתמיסות הג'יברלין הוסיפו את המשטח BB5, כדי להגביר את חומציות התמיסה וכדי לשפר את קליטת החומר ברקמה הצמחית.
הפירות נקטפו בשלב שבו צבע הפרי נטה להצהבה. חלק מן הפירות נבדקו לצורך קביעת מידת ההבשלה בזמן הקטיף. שאר הפירות הוכנסו לאחסון באווירה מבוקרת של 10% חמצן ו10%- דו -תחמוצת הפחמן, בטמפרטורה של 0°C, למשך 6 שבועות. לאחר האחסון הועברו הפירות לשהייה של 5 ימים בטמפרטורה של 20°C להדמיה של חיי מדף.
בדיקת הבשלת הפירות נעשתה על פי כמה מדדים:
צבע הרקע של הקליפה - נמדד בקלורימטר, בסקלה a המבטאת שינוי צבע מירוק לאדום. ערכים שליליים גדולים יותר של a מציינים גוונים הנוטים יותר לירוק, וערכים שליליים קטנים יותר מציינים עלייה בעוצמת ההצהבה.
המוצקות - נמדדה בשני צדי פרי מקולף, ביחידות ניוטון (N) בעזרת פנטרומטר.
החומציות - נקבעה על ידי טיטור המיץ לpH- 8.2 עם NaOH 0.1N .
לאחר תקופת האחסון, נבדקו הפירות לגבי אותם מדדים, למעט צבע הקליפה. לאחר הדמיית התנאים של חיי מדף, נבדקו הפירות לגבי מידת הנגיעות החיצונית (בריקבונות) ולגבי המוצקות.
התוצאות
את השפעת הג'יברלין על מדדי ההבשלה של הפירות בזמן הקטיף אפשר לראות בטבלה.
את השפעת הג'יברלין על מדדי הבשלה של הפירות לאחר האחסון אפשר לראות בטבלה.
מסקנות ודיון
כל ריכוזי הג'יברלין גרמו לדחייה של הבשלת פרי הנקטרינה. ייתכן שהשפעת הג'יברלין בהאטת קצב ההתרככות של הפרי נובעת מעיכוב פעילותם של אנזימים, כמו פקטין אסטראז, שגורמים לפירוק הפקטין והתאית בדופנות התאים. באפרסמון, נמצא שהג'יברלין מעכב את פעילותם של האנזימים האלה.
דחיית ההבשלה של הפירות על העץ מאפשרת לדחות את מועד השיווק של הפירות המטופלים. נוסף לכך, הג'יברלין שיפר את איכות הפרי לאחר אחסון ממושך ולאחר חיים על המדף. ההצלחה בדחיית השיווק פותחת אפשרות ליישם כלכלית את טיפולי הריסוס בג'יברלין.
גודל הפרי לא נפגע בהשפעת טיפולי הג'יברלין, כמה טיפולים אפילו גרמו להגדלת הפרי. ייתכן שהגדלת הפרי נובעת מדחייה של הבשלת הפרי על העץ, דבר המאפשר לפרי להמשיך לגדול. אבל בהחלט ייתכן, שגודל הפרי מושפע ממעורבות הג'יברלין בתהליך הגדילה של התאים.
כל טיפולי הג'יברלין גרמו לירידה מובהקת בשיעור הריקבונות בפרי בהשוואה לפירות בקבוצת הביקורת. עם זאת, גם לאחר טיפולי הג'יברלין רמת הריקבונות הייתה גבוהה. סביר להניח שרמת הריקבונות הייתה פוחתת אילו הקטיף היה נעשה בשלב הבשלה פחות מתקדם.