השילוך הוא תהליך מלאכותי שגורם לנשירת העלים מן הצמחים. הטיפול המסחרי הנפוץ ביותר של שילוך עלים הוא שילוך עלי הכותנה לפני הקטיף.
אם מתחילים קטיף מכני בשדה כותנה לפני שמבצעים שילוך עלים, הקטפת מועכת את העלים הירוקים והכותנה נצבעת בירוק. כותנה כזאת אינה ניתנת לשיווק. בסוף שנות ה30- של המאה ה-20 התברר שאפשר לזרז את תהליך הנשירה בכותנה על ידי טיפול בחומרים כימיים חיצוניים. ואכן, כאשר החלו להשתמש בקטפות בשדות הכותנה, החלו לתת טיפולים כאלה לכותנה.
חומרי השילוך הנפוצים הם חומרים סינתיטיים ממשפחת הכלוראטיים והאורגאנו-זרחניים. החומרים האלה גורמים, כנראה, לעקה על ידי פציעת רקמת העלה. סימני העקה ניכרים היטב בעלים. האתילן המופרש כתגובה לעקה מעודד את תהליך ניתוק העלים. כדי להגביר את תגובתו החיובית של הצמח לחומרי השילוך, פותחו חומרים המחישים את ההזדקנות על ידי הגברת ההפרשה של האתילן בצמח. כ-3 ימים לאחר מתן הריסוס, כבר אפשר להבחין בהיווצרות רקמת ניתוק. לאחר כ-5 ימים, מתחילה נשירה של עלי הכותנה. נשירת העלים נמשכת שבוע עד שבועיים. לאחר שכל העלים נושרים, שדה הכותנה מוכן לקטיף מכני.
המטרות העיקריות של השילוך בכותנה הן:
לסייע למלאכת הקטיף ולהגדיל את היעילות של הקטפות.
להפחית את כמות הלכלוך המצטברת בכותנה הגולמית.
למנוע את צביעת הכותנה בירוק, כתוצאה ממעיכת עלווה ירוקה.
הטיפולים שמיועדים לשילוך העלים משפיעים גם בתחומים אחרים:
הם משמידים מזיקים שונים, ובעיקר כנימת עש הטבק, על ידי השמדת מקורות המזון שלהם.
הם מייעלים את ייבוש ההלקטים ומונעים את רקבונם על ידי הגברת האוורור.
קצב פתיחת ההלקטים הבשלים מתגבר הודות להחשת ייצור האתילן.
נשירת העלים בצמח הכותנה, בדומה למיני צמחים אחרים, היא תהליך טבעי המתרחש כשהעלה מזדקן או כשהוא סובל מעקה כלשהי. עם זאת, ריכוזים גבוהים מדיי של חומרי שילוך גורמים למותו המידי של העלה ולייבושו, אך לא לנשירתו. במצב כזה, מלאכת הקטיף אמנם קלה יותר אך כמות הלכלוך המצטברת בין סיבי הכותנה - רבה. לכן, חשוב להביא את הצמחים למצב של הזדקנות טבעית הדרגתית, תוך השלמת הבשלתם של מרבית ההלקטים.