השם חומצה אבציסית (ABA-abscisic acid) נגזר מן המלה האנגלית abscission, שפירושה ניתוק. היום יודעים שמווסת הצמיחה הזה אינו החומר העיקרי שמשרה את תהליך הניתוק, אבל השם נשאר. החומצה האבציסית (ABA) התגלתה לראשונה בוולס, על ידי פרופסור Wareing, שחקר מה הם הגורמים המשפיעים על תרדמת עצים. במקביל וללא כל קשר, התגלה אותו חומר על ידי קבוצת Addicott בקליפורניה, אשר בדקה מה הן הסיבות לנשירת הלקטי הכותנה לפני הבשלתם.
החומצה האבציסית בנויה מיחידות של איזופרן ומקבוצת COOH. קבוצה זו מקנה לה תכונות של חומצה. יחידות האיזופרן מורכבות מ5- פחמנים, והן משמשות גם לבניית ג'יברלין. לחומצה האבציסית יש אכן דמיון מסוים לחומצה ג'יברלית, אולם כל אחד משני מווסתי הצמיחה האלה פועל בדרך אחרת ולכל אחד יש השפעה אחרת. יתרה מזו, התברר כי כל חומר יכול לבטל את השפעתו של החומר האחר. במקרים רבים אפשר למשל לגרום לננסות של צמח, על ידי הפעלת חומצה אבציסית, אך אפשר לבטל את הפעולה על ידי טיפול בג'יברלין. הג'יברלין מעודד נביטה של זרעים ואילו ה-ABA מעכב אותה. ואולם על סמך הדוגמאות האלה אין להסיק שכל פעולות הג'יברלין מעוכבות על ידי ABA. במקרים רבים, החומצה האבציסית פועלת בניגוד למעודדי הצמיחה האחרים בצמח - בניגוד לאוקסין ולציטוקינין.
ה-ABA משפיע בדרך כלל על תהליכים המעכבים תהליכי התפתחות בצמח, כמו: תרדמה של עצים ושל זרעים, ניתוק פירות ועלים, סגירת פיוניות, עיכוב התארכות הגבעול ועיכוב הפריחה בצמחי יום ארוך. פעולותיו המעודדות התפתחות כוללות השראה של הפריחה בצמחי יום קצר אחדים כמו: ליפופית יפנית ועידוד צמיחה בכמה צמחים.
ה-ABA נמצא בכל איברי הצמח: בעלים, בפירות, בשורשים בגבעולים ובזרעים. לא ברור לגמרי מה הם אתרי הייצור של ABA בצמח, אך יש הוכחות עקיפות שרוב ה-ABA נוצר בעלים ירוקים בוגרים ובפירות. הייצור העיקרי נעשה, כנראה, בכלורופלסטים שבעלים, אך הוכח כי החומר נוצר גם באיברי צמח אחרים. המטבוליזם של ABA בצמח מהיר מאוד; הוא נוצר, נקשר ומתפרק בקצב מהיר מאוד ולכן אפשר למצוא שינויים ניכרים ברמתו האנדוגנית. ריכוז ה-ABA בצמח משתנה בהתאם לגורמים שונים כמו: קצב הצמיחה, כמות המים ועונת השנה. הריכוז ברקמות הוא, בדרך כלל, 1.0-0.01 מ"ג לק"ג רקמה טרייה, אך בתנאים מסוימים, למשל, בעונת החורף, כשהצמיחה מדוכאת, הריכוז עולה מאוד, ומגיע אפילו עד 4 מ"ג לק"ג.
ההובלה של ABA בצמח נעשית גם בעצה וגם בשיפה, ויש כנראה גם מעבר מתא לתא.