ההפריה בצמח העילאי מותנית בקיום תהליך האבקה - העברת גרגרי אבקה מן האבקנים אל הצלקת. גרגר האבקה שהגיע אל הצלקת מכיל, בדרך כלל, שני תאים הפלואידיים: האחד הוא תא הנחשון והאחר הוא התא הגנרטיבי (מקור השם במילה generation = דור). התא הגנרטיבי אכן מאפשר את ההמשכיות מדור לדור, בהיותו מקור לשתי גמטות זכריות.
הצלקת מפרישה נוזל וממנו קולט גרגר האבקה את המים לצורכי נביטתו. עם נביטת גרגר האבקה מתחילה צמיחת הנחשון דרך עמוד העלי אל השחלה. הצלקת מפרישה, כנראה, גם חומר אחר הגורם לגירוי כימי ולהכוונת התגובה של הנחשון. מן הצלקת מופרשים גם עוד חומרים המעכבים את הנביטה של גרגרי אבקה "בלתי רצויים".
הנחשון מפריש את האנזים פקטינאז, והאנזים הזה ממיס את למלות הביניים ומרכך את רקמת עמוד העלי. על ידי כך הוא מקטין את התנגדות הסביבה להתארכות הנחשון. כאשר הנחשון מתחיל לצמוח, מתחלק גרעין התא הגנרטיבי ונוצרות שתי גמטות זכריות. קצה הנחשון, ובו שתי הגמטות הזכריות, מגיע לשק העובר. גרעין תא הנחשון מתנוון ומתפורר, ושתי הגמטות משתחררות מן הנחשון וחודרות לציטופלסמה של שק העובר.
גמטה זכרית אחת מתלכדת עם תא הביצה ונוצרת זיגוטה. הגמטה הזכרית האחרת מתלכדת עם הגרעין המשני או עם שני הגרעינים הפולריים, ויחד הם יוצרים תא ראשון של אנדוספרם - תא טריפלואידי. תהליך הפריה כזה, שבו שתי הגמטות הזכריות משתתפות בהפריה, נקרא "הפריה כפולה". אם השחלה מכילה ביציות רבות, כל ביצית מופרית על ידי נחשון אחד.
מיד לאחר ההפריה מתגברת נשימת הביצית המופרית במידה ניכרת, וכעבור יום מתחילה חלוקת התאים הראשונה של הזיגוטה. ההפריה גורמת לשינויים רבים באיברי הפרח. עלי הכותרת כומשים, הזיגוטה הופכת תוך חלוקות-תאים רבות לעובר, האנדוספרם מתפתח והאינטגומנטים הופכים לקליפת הזרע, השחלה גדלה בממדיה והופכת לפרי.