דוח מחקר, מעובד על פי "בחינת פיליקה כפרח קטיף וכצמח עציץ פורח", עבודת גמר של גילי בראל, (1996), הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, עמ' 41-39.
מבוא
מטרת העבודה היא לאקלם את הצמח "פיליקה שעירה" ולהתאימו לגידול מסחרי. פיליקה שעירה היא שיח ירוק-עד בעל תפרחות בקוטר 5-4 ס"מ. מראהו האקזוטי, מועד פריחתו (בחורף) ומוצאו הים-תיכוני, אשר מאפשר לגדלו בתנאי מטע בשטח פתוח, כל אלה תמכו בפיתוח שיטות לאקלומו במטרה לגדלו לענפי קטיף.
בעבודת האקלום יש חשיבות רבה לאחידות, כי היא מאפשרת לקבל מוצר אחיד. בבדיקה של 50 צמחי פיליקה שעירה נמצאה שונות רבה בין הפרטים. ממצא זה העלה את הצורך לגדל אוכלוסיה אחידה באמצעות ריבוי וגטטיבי. בניסיונות של השרשת ייחורים התעוררו קשיים רבים, ושיעור ההשרשה היה קטן מ50%-. בגלל קשיי הריבוי בהשרשת ייחורים, נעשו ניסיונות ריבוי בתרבית רקמה.
החומרים והשיטות
ניצנים אמיריים של פיליקה הונחו על מצע שהכיל קינטין בריכוזים שונים. הנצרים שהתפתחו במצע עם הקינטין הועברו לשם השתרשות, ל4- מצעי השרשה שונים.
נעשה גם ניסוי בכמה מצעים אחרים, לגרום להתמיינות קאלוס. הזמן הכולל של שהיית הקאלוס בתרבית היה שנה.
התוצאות
השפעת הטיפול בקינטין על התפתחות הנצרים מובאת בטבלה ובתמונה.
באף אחד מן המצעים לא הייתה השתרשות.
באף אחד מן הטיפולים לא הייתה התמיינות של הקאלוס במשך השנה.
דיון ומסקנות
התבססות הנצרונים והתפתחותם התאפיינו ביצירה מסיבית של קאלוס בתחתית הנצרון. לפיליקה הקינטין נמצא עדיף על BA, ולכן השתמשו בו. השימוש בציטוקינין מקובל להשריית התפתחות נצרים, כי הוא מאיץ את חלוקות התאים במריסטמות.
כמקובל, לצורך ההשתרשות הועברו הנצרים למצעים שהכילו NAA או IBA. כישלון ההשתרשות בתרבית מחזק את ההנחה שלנצרים אין יכולת לנצל אוקסין חיצוני לעידוד ההשתרשות. רמת ההשתרשות הנמוכה שהיתה גם בייחורים של פיליקה, מראה שתופעה זו היא אופיינית לצמח הזה.
הוספת חומרים המשרים התמיינות של קאלוס לא עודדה התפתחות איברים בקאלוס. ידוע על מקרים, ששימוש בקאלוס מרקמה אחרת בצמח, אפשר התמיינות טובה יותר. ייתכן ששימוש ברקמה שונה היה מאפשר יצירת קאלוס בר-התמיינות.
לסיכום ניתן להעריך, שהמין פיליקה שעירה דורש מחקר נוסף, בשל הקשיים הקיימים בגידול. כדי ליצור כמות מספקת של צמחים, חייבים לפתור את בעיית הריבוי הווגטטיבי. השאלה היא האם כדאי להקדיש זמן ומשאבים לצמח שאקלומו כה קשה, כאשר עדיין לא בטוחים שיש לצמח חשיבות כלכלית.