דוח מחקר, מעובד על פי השדה ס"ט (א), 1988, עמ' 93-90.
מבוא
ענבים חסרי חרצנים מזן סולטנינה הם ענבים מבוקשים ביותר בשווקים בארץ, באירופה ובארה"ב, והתמורה שמקבל מגדל היא גבוהה ביותר. אולם ענבים אלה מתאימים לגידול מסחרי רק אם הם מטופלים בג'יברלין. ללא טיפול בג'יברלין, מתקבלים אשכולות צפופים מאוד והענבים קטנים ואינם ראויים לשיווק.
החקלאים נוהגים לרסס את כרמיהם בג'יברלין כמה פעמים במשך תקופת ההתפתחות של הפירות. ריסוסי ג'יברלין לפני הפריחה מעודדים את התארכות אשכולות הפרי. התארכות האשכולות מפחיתה את צפיפות הפרי על האשכול ומקטינה את הסיכוי להידבקות ממחלות. הג'יברלין אף גורם לדילול האשכולות על ידי פגיעה בחיוניות האבקה ועל ידי פגיעה בפוריות השחלות; טיפולי ג'יברלין בזמן פריחה גורמים לדילול מספר הענבים המתפתחים, וכתוצאה מכך הפירות הנותרים גדלים במידה ניכרת. טיפולים נוספים בג'יברלין, במהלך יצירת הפירות, גורמים להגדלה נוספת של ממדי הענבים. הטיפול בג'יברלין "הופך" ענבים קטנטנים השוקלים פחות מ2- גרם, לענבים מוארכים וגדולים השוקלים יותר מ4- גרם. הג'יברלין גורם להגדלת הענבים על ידי עידוד חלוקת התאים והתארכותם ועל ידי הפניית מוטמעים אל הפרי המתפתח. את הטיפולים להגדלת הענבים נותנים כאשר רוב הענבים מגיעים לגודל של 4 מ"מ. בשלב זה מתחילה חלוקה נמרצת של תאים בענבים. מאחר שהאשכול בסולטנינה אינו פורח בבת אחת, מתפתחים ענבים בגדלים שונים, וטיפול שמשפיע על ענבים גדולים אינו משפיע על ענבים קטנים. לכן צריך לחזור על הטיפול כמה פעמים, כל 3-2 ימים, עד שכל הענבים יגיעו לגודל של 7-6 מ"מ. ריסוסים שניתנים מאוחר יותר, משפיעים רק מעט על הגדלת הפרי.
נוסף להשפעה שיש לג'יברלין על גודל הפרי, הוא משפיע גם על דילול האשכול, ועל ידי כך נחסכת עבודת ידיים מרובה. אולם אליה וקוץ בה: אותו ג'יברלין שגורם לדילול האשכול ולהגדלת הענבים, גורם גם לדחיית ההבשלה ולנשירה חמורה של הענבים באשכולות שנבצרו. בניסויים שנעשו נמצא, שאחד הגורמים לנשירת הענבים ולהקדמת ההבשלה הוא מספר הטיפולים, והגורם העיקרי הוא - המועד שבו ניתנים הטיפולים.
בשנים האחרונות משתדלים להפחית במידת האפשר את מספר הטיפולים בג'יברלין, בגלל כמה סיבות: (א) עלות הטיפול בג'יברלין (כולל החומרים והעבודה) מייקרת את הוצאות הגידול; (ב) בארץ ובעולם יש כיום מגמה להמעיט ככל האפשר בשימוש בחומרים כימיים. עם זאת, קשה מאד לקבוע את נקודת הגבול שבה התועלת שבטיפול תהייה רבה ביותר והנזק עדיין לא יהיה משמעותי.
כדי לקבוע את מספר הטיפולים הרצוי, נבדקה ההשפעה של מספר הטיפולים על גודל הענבים, על הנשירה ועל מועד ההבשלה.
החומרים והשיטות
בכרמים בני 16-4 שנים, ריססו ענבים בג'יברלין, בריכוז 20 ח"מ. הריסוס ניתן 8 פעמים. מכל חזרה לקחו 6-5 אשכולות מייצגים, ומהם ליקטו 3 קבוצות של 50 ענבים. בענבים, בדקו את ריכוז הסוכר, את ריכוז החומצה ואת המסה הממוצעת של כל ענב. היחס סוכר/חומצה מבטא את דרגת ההבשלה של הפרי; ככל שהיחס גבוה יותר, הפרי בשל יותר. כדי לקבוע את אחוז הנשירה, נשקל כל אשכול בנפרד ולאחר השקילה הוא טולטל במשך דקה. כל הענבים שנשרו נאספו ונשקלו, וכך נקבע אחוז הנשירה באשכול.
התוצאות
השפעת מספר טיפולי הג'יברלין על המסה של הענב מתוארת בעקום א'; ההשפעה על ההבשלה מתוארת בעקום ב'; ההשפעה על אחוז הנשירה לאחר בציר מתוארת בעקום ג'.
דיון ומסקנות
תוצאות הניסוי מראות, שטיפולי הג'יברלין גורמים להגדלת הענבים, לדחיית ההבשלה ולהגברת הנשירה בענבים. נראה שהטיפולים המאוחרים יותר תורמים מעט מאוד להגדלת הענבים, ולעומת זאת, תורמים הרבה לדחיית ההבשלה ולהגברת הנשירה.
כפתרון לטווח ארוך, יש להתרכז בהשפעות הספציפיות של ג'יברלינים שונים על הענבים בשלבי ההתפתחות השונים. ידוע שלג'יברלינים שונים יש השפעות שונות על התארכות, על פריחה, על חלוקת תאים ועוד. ייתכן שג'יברלין מיוחד אחראי לדילול הפרי, ג'יברלין אחר - להגדלת הענבים, וג'יברלין שלישי - לנשירת הענבים. בתהליך המטבוליזם של הג'יברלינים בצמח, הופך ג'יברלין אחד לג'ברלין אחר, עד לפירוק הסופי. ייתכן שהשימוש בג'יברלין אחד בלבד (GA3) מחדיר לצמח מקור ג'יברליני שאינו גורם רק תהליכים שהחקלאי מעוניין בהם, אלא גם תופעות בלתי רצויות, כמו: נשירה ודחיית הבשלה. ייתכן גם שאין זה הג'יברלין המיטבי לתופעות הרצויות. חשוב לכן לזהות בוודאות אילו ג'יברלינים אחראיים לדילול, ואילו להגדלה ולנשירה, ולהשתמש בג'יברלין באופן יותר ספציפי.