דוח מחקר, מעובד על פי עלון הנוטע מ"ט (12), 1995, עמ' 584-580.
מבוא
גודל הפרי הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לקביעת האיכות של פרי ההדר. במשך השנים נעשו ניסיונות רבים להגדיל את רוב פירות ההדר, כדי להגיע לפדיון מרבי עבור הפרי. בפרדסים רבים בארץ רוב עצי האשכולית האדומה מזן "סטיר-רובי" נושאים פירות רבים וקטנים. בשוק יש ביקוש לפרי גדול ולכן נעשות פעולות רבות להגדלת הפרי מן הזן הזה. בתחילת העונה, כאשר מחירי הפירות גבוהים, לא כדאי לשווק אשכוליות שהן קטנות מגודל 40. גם בפרדסים מבוגרים, שנושאים יבולים כבדים, יש שיעור זעום של פירות בגודל הרצוי. לכן, חשוב למצוא שיטה שתגרום להגדלת הפירות ולא תפגע משמעותית ביבול. שיטה כזאת גם תגדיל את ההכנסה.
מבין הטיפולים המכוונים להגדלת נפח הפירות, נמצא שדילול הפירות בעזרת מווסתי צמיחה הוא היעיל ביותר. ריסוס ב-NAA, להגדלת ממדי הפרי בזני הדרים שונים, מיושם בארץ כבר זמן רב. האוקסין NAA מדלל חנטים ועל ידי כך מגדיל את הפירות הנותרים על העץ. אוקסין אחר המיושם בהצלחה הוא 2,4-DP. הטיפול באוקסין הזה הגדיל את מימדי הפרי בזנים שונים של אשכוליות, וזכה לכן להיקרא בשם מגדילון.
מטרת הניסוי בעבודה זו הייתה להשוות בין השפעותיהם של האוקסינים NAA ו- 2,4-DP על האשכולית האדומה מזן סטאר-רובי, בשני מועדי ריסוס.
השיטות והחומרים
הניסוי נערך על עצי אשכולית אדומה מזן סטאר-רובי בני 10 שנים, בפרדס של מושב הבונים בחוף הכרמל. הריסוס בוצע במרסס רובים, נפח התרסיס היה 15 ליטר לעץ, והוא ניתן בשני מועדים:
מועד א' - ב29.5.92-, על חנטים בקוטר 17 מ"מ;
מועד ב' - ב9.6.92-, על חנטים בקוטר 26 מ"מ.
הפרי מעצי הניסוי נקטף בשבוע השני של חודש ינואר 1993. היבול מכל חזרה נשקל בנפרד, ונדגמו באקראי 300 פירות. הפירות האלה נשקלו והועברו דרך לוח מחורר לקביעת התפלגותם לפי קוטר לשלוש קבוצות: פירות קטנים, פירות בינוניים ופירות גדולים. כמו כן חושב אחוז הפירות בכל קבוצת גודל, נקבעה המסה הממוצעת לפרי, ונרשם מספר הפירות שהיו בכל עץ.
התוצאות
ההשפעה שהייתה לריסוסים במווסתי הצמיחה, בשני המועדים, על היבול, על מספר הפירות לעץ ועל מסת הפרי מובאת בטבלה א'.
השפעות הריסוסים בשני מווסתי הצמיחה על התפלגות הפרי לפי גודל מובאות בטבלה ב'.
דיון ומסקנות
תוצאות הניסוי מראות את הפוטנציאל הרב הגלום בריסוס בחומרים מווסתי צמיחה להגדלת ממדי הפרי באשכולית אדומה. רוב הריסוסים הגדילו גם את היבול והתמורה לפרדסן עלתה.
השפעת הריסוס ב- 2,4-DPבמועד הראשון הייתה טובה מהשפעת הריסוס במועד השני. השפעת האוקסין על החנטים הקטנים הייתה גדולה יותר בהשוואה להשפעתו על חנטים גדולים. הטיפול במועד הראשון ב- 2,4-DP גם מנע נשירה של חלק מהחנטים, וגם גרם להגדלת הפרי. כתוצאה מכך הייתה עלייה ביבול. הממצאים מחזקים את המלצותינו לרסס מגדילון (2,4-DP) באשכוליות, על חנטים בקוטר 20-18 מ"מ.
במועד השני כאשר הגדלנו, את הריכוז של 2,4-DP ל100- ח"מ, גרם מווסת הצמיחה להגדלה רבה יותר של הפרי, אך הריכוז גרם גם לדילול פרי, ולכן התוצאה הייתה ירידה ביבול.
תוצאה פחות צפויה התקבלה כשהשווינו את ריסוסי NAA בריכוז 300 ח"מ, בשני המועדים. דווקא במועד השני, הייתה לריסוס השפעה רבה יותר. גם בניסוי אחר, שנעשה על תפוזי ולנסיה, מצאנו שריסוס של NAA על חנטים גדולים יותר השיג תוצאה טובה יותר. באותו ניסוי, ייחסנו את התוצאה לטמפרטורה הגבוהה שהייתה באזור, יממה לאחר הריסוס. בניסוי שלנו לא נבדקה הטמפרטורה לאחר הריסוס. מכל מקום, ידוע שתנאי הסביבה משפיעים מאוד על ה-NAA, וייתכן שהטמפרטורה והלחות היחסית בזמן הריסוס ואחריו חשובים יותר מגודל החנטים המרוססים. אנו מתכננים לבדוק את השפעת תנאי הסביבה בניסויים מפורטים בעתיד. לעת עתה, ועד שנצבור מידע נוסף, נראה לנו שפרדסנים שלא הספיקו לרסס ב-NAA על חנטים בקוטר 20 מ"מ, יוכלו לרסס ולקבל תוצאות טובות, גם אם ירססו חנטים גדולים יותר.
קשה לקבוע מי משני האוקסינים שנבדקו בניסוי הזה, יעיל יותר. ללא ספק, שני מווסתי הצמיחה "עושים את העבודה", וכל פרדסן יוכל לבחור את הריסוס המתאים לו, על סמך תחשיבים שיוכל לעשות על פי הנתונים המובאים בטבלות, ועל סמך עבודות קודמות והניסיון באזורו.