גידול צמחים בתרבית רקמה מאפשר ריבוי של צמחי תרבות, ויש לו יתרונות חקלאיים רבים, כמפורט להלן.
א. אפשר להרבות מינים שקשה לרבותם בשיטות אחרות; יש צמחים בעלי ערך כלכלי רב, כמו קוקוס ודקל, שלא ניתן להרבותם מייחורים, מאחר שיש להם גזע אחד וקדקוד צמיחה אחד. ריבוי מזרעים יגרום לשונות גנטית רבה, ומבחינה חקלאית אין הדבר רצוי. הדרך היעילה לריבוי צמחים כאלה הוא בתרבית רקמה.
ב. אפשר להגדיל את קצב הריבוי על ידי ייצור מספר רב של צמחונים בזמן קצר; הריבוי המהיר בעזרת תרבית רקמה, נעשה מקובל בצמחי מאכל ובפרחים שונים. בתות שדה, לדוגמה, אפשר לייצר מאות אלפי צמחים בשנה מצמח-אם אחד, לעומת כמה עשרות ייחורים שמייצרים בשיטת הריבוי הרגילה.
ג. אפשר לקבל צמחים בריאים, נקיים מנגיפים; קדקודי הצמיחה הם אזורים צעירים מאוד בצמח, ואינם מספיקים “להזדהם” מנגיפים. לכן, כאשר הם משמשים מקור ליצירת צמחים, מתקבלים צמחים חדשים נקיים מנגיפים.
ד. הריבוי אפשרי במשך כל השנה; הגידול בתנאים מבוקרים מאפשר ייצור צמחונים כל השנה, ללא תלות בעונות מסוימות. על ידי הורדת הטמפרטורה במעבדה אפשר לעכב את התפתחות הצמחונים ולשמור על חומר הריבוי במעבדה עד שיהיה אפשר להעבירם בעונה המתאימה להמשך הגידול בשדה.
ה. אפשר לחסוך בהוצאות; מזעור הגידול מאפשר לקבל מספר גדול של צמחים בשטח קטן, ועל ידי כך לחסוך שטחים יקרים של חממות, הדרושים לאחזקת צמחי-אם לריבוי. בשיטה זאת מקטינים גם את ההוצאות על ריסוסים ועל עבודות שדה.
ו. אפשר לקצר את זמן ההשבחה; קבלת מספר רב של צמחונים בזמן קצר, מאפשרת קיצור הזמן הדרוש להשבחת זנים. בפיתוח זנים חדשים, יש חשיבות רבה לפיתוח מהיר של גנוטיפים שונים, שישמשו בתהליך ההשבחה.
שיטת הריבוי בתרבית רקמה פותרת בעיות אחדות של ריבוי צמחים, אך בבדיקת ערכה המסחרי מתגלים כמה חסרונות.
הגידול בתרבית דורש מתקנים יקרים וכן עבודת ידיים רבה. דרישות אלה מייקרות את הריבוי לעומת הייצור בשיטת ריבוי וגטטיבי, ולכן לא תמיד יכולה להיות מעשית.
בתרביות רקמה מתרחשות מוטציות בתדירות גבוהה יותר מאשר בצמח השלם. כאשר המקטע הצמחי, המשמש לריבוי, קטן מאוד או בריבוי מרקמת קאלוס, תדירות המוטציות גדולה והחומר הצמחי המתקבל איננו אחיד.
יש לחזור ולבדוק את תכונות הזן, ובדיקות אלו מייקרות את התוצרים.
היות שתהליך הריבוי בתרבית רקמה יקר כל כך, מתאימה השיטה לייצור בכמויות גדולות, או לייצור של צמחים מיוחדים, שכדאי לשלם עבורם מחיר יקר.
בארץ נעשה יישום מסחרי של השיטות לריבוי מהיר בתרבית רקמה, בכמה מעבדות מסחריות. המעבדות המסחריות עוסקות בריבוי מינים רבים של צמחים, כמו: תות שדה, תפוחי אדמה, אספרגוס, בננות, תפוחי עץ, ציפורן ננסית, כריזנטמות, גיפסנית, שושן, אננס, חוחובה. הצמחים המתקבלים בשיטת הריבוי הזאת הם נקיים ממחלות, והם מיועדים לחקלאים בארץ ובחו”ל. יש ייצוא של צמחים לארצות, כמו: ניוזילנד, אוסטרליה וארה”ב, כי בארצות אלה הדרישות לניקיון מגורמי מחלות הן חמורות במיוחד.