האוקסין הוא הורמון המעורב בתיאום הוויסות של תהליכי התפתחות רבים בצמח; הוא ה"אות" שמשגרים החלקים הצעירים של הנצר לשם הכוונת ההתפתחות של שאר חלקי הצמח.
האוקסין שנוצר בקדקוד הנצר ובעלים הצעירים מעודד (א) את התארכות הגבעול המקשר את החלקים הצעירים עם שאר חלקי הצמח; (ב) את היווצרות השורשים; (ג) את ההיווצרות וההתמיינות של רקמות הובלה, המקשרות בין החלקים הצעירים לבין הצמח.
האוקסין גם מעכב כמה פעילויות בצמח. הוא מעכב את (א) התפתחות רקמת הניתוק העלולה לגרום לנשירת האיברים הצעירים; (ב) את הצמיחה של ניצנים.
העובדה שלאוקסין יש השפעות שונות ולעיתים אף מנוגדות, מראה שאין לו השפעה ייחודית. השפעתו תלויה בריכוז שלו וברקמה שבה הוא פועל.
האוקסין מעודד צמיחה באמצעות השפעה על התארכות תאים. התארכות התאים מתרחשת במריסטמות קדקודיות, בסמוך לאזור חלוקת התאים. האוקסין מעודד, כנראה, את התארכות התאים על ידי שינוי המבנה של דופן התא, ושינוי זה מאפשר לדופן להימתח. השפעת האוקסין על התארכות תאים מסבירה את השפעתו בתגובות שונות של טרופיזם, כמו: פוטוטרופיזם וגרוויטרופיזם.
האוקסין שנוצר במריסטמה הקדקודית של הנצר, מעכב את התפתחותם של ניצנים צדדיים. השפעה כזו על מידת ההסתעפות של הצמח נקראת שלטון קדקודי.
האוקסין נוצר גם בזרעים. האוקסין שנוצר בזרעים עובר מן הזרע אל אזורי פרי אחרים ומשרה את התפתחות הפרי.