ה-ABA מצטבר בצמחים בתגובה לעקות שונות, כגון: עקת יובש, עקת קור ועקת מלח. הצטברות ABA משרה בצמחים תהליכי הסתגלות לעקה.
עקת יובש
בעקת יובש, כתוצאה ממחסור במים, עולה רמת ה-ABA בעלים. העלייה ברמת ה-ABA משמשת, כנראה, אות לצמח לסגור את הפיוניות. בעבודה עם חיטה, נמצא שבמחצית השעה הראשונה של תהליך הקמילה עולה רמת ה-ABA בעלים פי 40. סגירת הפיוניות בתנאים של עקת יובש היא מנגנון הגנה של הצמח, שכן איבוד רב של מים עלול לגרום לתהליך חריף של כמישה ואף למותו של הצמח.
בסדרת ניסיונות, שנעשו במכון לחקר הנגב, הוכיחו ש-ABA משפיע על סגירת הפיוניות בעקת יובש. קבוצת מחקר אחת עבדה עם מוטנט של עגבנייה שנובל בקלות כשנוצר מחסור במים. התברר שבמוטנט הזה נפגעה יכולת הייצור של ABA, וכתוצאה מכך נפגע המנגנון שמווסת את סגירת הפיוניות. טיפול ב-ABA חיצוני גרם לסגירת הפיוניות ומנע את נבילת צמחי העגבנייה. בכמה מחקרים הצליחו לגרום לסגירה של פיוניות בצמחים שונים, על ידי הוספה חיצונית של ABA לעלים. הפיוניות בצמחים האלה נשארו סגורות כמה ימים, עד שה-ABA התפרק והפסיק להשפיע.
עקת יובש מגבירה את הייצור של ABA גם בשורשים. הצטברות ABA בשורשים מהווה גם כן אות לסגירת הפיוניות. ה-ABA מובל מן השורשים בזרם העצה ופועל בפיוניות שבעלים. הוכחה לאיתות כזה התקבלה בניסויים עם צמחי תירס שמערכות השורשים שלהם פוצלו לשני עציצים. באחד העציצים יצרו עקת יובש ומצאו שהיא גרמה לסגירה חלקית של הפיוניות. כאשר נקטמו השורשים שנחשפו לעקת היובש, נפתחו הפיוניות. בעצה של השורשים האלה נמצא ריכוז גבוה של ABA, בהשוואה לריכוז שהיה בשאר השורשים.
כיצד גורמת עקת יובש לייצור ABA? נראה שהירידה בלחץ הטורגור היא האות הראשוני לייצור ABA. ירידה בלחץ הטורגור גורמת, כנראה, לאות כלשהו בקרום תאי העלה להפעיל גנים האחראיים לסינתזה של ABA. קרום התא מפעיל את הגנים בגרעין התא על ידי העברת יונים של Ca+ אל תוך התא.
ABA שנוצר בתאי רקמת העלה עובר אל תאי השמירה. ה-ABA גורם לסגירת הפיוניות על ידי עיכוב הפעולה של משאבת הפרוטונים בקרום תאי השמירה. משאבה זו מוציאה פרוטונים אל מחוץ לתאי השמירה ועל ידי כך גורמת לכניסה מהירה של K+ אל תוך תאי השמירה. כניסת K+ לתאים גוררת אחריה כניסת מים ופתיחה של הפיוניות. עיכוב פעולת המשאבה גורם ליציאת K+ וליציאת מים מתאי השמירה, ועקב כך לסגירת הפיוניות.
טיפול ב-ABA מקנה לצמח כושר עמידות ליובש ויכולת לחסוך בצריכת מים. הטיפול ב-ABA איננו פוגע בכושר הפוטוסינתטי של הצמחים המטופלים, ולכן הוא יכול להיות בעל השלכות מעשיות נרחבות. על אף הפוטנציאל שיש ל-ABA להיות אמצעי יעיל ביותר לחיסכון במים, עדיין לא מנצלים אותו בקנה מידה מסחרי. הסיבה היא שטרם סונתז חומר שמחד יהיה זול כדי להצדיק שימוש מסחרי ומאידך שיהיה עמיד. בתנאים חיצוניים, ה-ABA עובר אינאקטיבציה על ידי המרכיב האולטרה סגול בקרני השמש. כמה חברות כימיקלים מקדישות תשומת לב רבה לבעיה זו. עד כה סונתזו כמה תרכובות פעילות, אולם עדיין לא הושגו תוצאות משביעות רצון.
עקת קיפאון ועקת מלח
טמפרטורת קיפאון וקרקע מלוחה גורמות גם כן לעלייה בריכוז ה-ABA בצמח. כמו בעקת יובש, גם במצבים האלה האות לייצור ABA הוא מחסור מים בתאי הצמח. במקרים רבים תוספת חיצונית של ABA מונעת את תגובת הצמח לעקה. כך בעזרת ABA ניתן ל"הקשיח" צמחים ולהקנות להם עמידות לתנאי קיפאון ולעודפי מלח.