תצרוכת המזון בעולם תלויה בחלקה הגדול בפריחתם של הצמחים העילאיים. חלק גדול בתפריט האדם ובתפריט בעלי החיים מבוסס על זרעים ועל פירות, ואלה מתפתחים מן הפרחים לאחר ההפריה. הפרחים הם גם המרכיב העיקרי בגינון ובקישוט הבית. בגלל ערכם הכלכלי הגבוה של הפרחים, מנסים החקלאים לווסת את מועד הפריחה של צמחים בעלי ערך חקלאי, ולווסת את כמות הפרחים שלהם. מגדלי הפרחים מנסים לכוון את הפריחה, למשל, לתקופה של חגים שבהם המחירים גבוהים יותר.
כדי לכוון את הפריחה למועד הרצוי מבחינה מסחרית, מקובל לשנות את אורך היום על ידי החשכה או הארה. את צמחי היום הארוך, כמו הסבונית, מגדלים בחורף, על ידי תוספת הארה מלאכותית בלילה, ומשווקים אותם מחוץ לעונת פריחתם הטבעית. זני החרצית התרבותית, למשל, הם צמחי יום קצר ופורחים בסתיו. החקלאים מגדלים אותם בחממות בתנאי יום ארוך עד שהם מגיעים לגודל הרצוי, ורק אז יוצרים בחממה, באופן מלאכותי, תנאי יום קצר כדי לאפשר פריחה.
השימוש במווסתי צמיחה יכול להחליף, במקרים רבים, את דרישת הצמח ליום קצר או ליום ארוך לצורך התמיינות לפריחה, ובכך מוזל תהליך הייצור במידה משמעותית. ההורמון העיקרי שיש לו השפעה על הפריחה הוא הג'יברלין. בצמחים רבים ובעיקר בצמחי יום ארוך ובצמחים דורשי קור, נמצא שרמת הג'יברלין עולה עם יצירת הפרח או בשלבי התפתחותו. הטיפול בג'יברלין יכול להחליף חלקית את השפעת היום הארוך או את השפעת הקור. בארץ, מקובל לתת טיפול בג'יברלין לקינרס (ארטישוק, שהוא צמח שדורש קיוט, וכן לצמחי נוי לקטיף, כדי להקדים את פריחתם.
בעזרת הג'יברלין אפשר לזרז פריחה גם במקרים שבהם מתעכבת הפריחה עקב תרדמת הניצן. התרדמה של ניצן הפריחה לאחר ההתמיינות היא תופעה ידועה במינים מעוצים רבים. את התרדמה אפשר לשבור בעזרת טיפולי קירור מלאכותי או בעזרת ג'יברלין.
לעומת זירוז הפריחה במיני צמחים שונים, ברוב מיני עצי הפרי הג'יברלין מעכב את הפריחה. בהדרים, כמות זעירה של ג'יברלין שניתנת לניצן בודד מספיקה כדי למנוע היווצרות פרחים. בדרך כלל, הפרדסנים לא מעוניינים לצמצם את הפריחה, כדי שהיבול לא ייפגע. אבל את השפעת הג'יברלין אפשר לנצל כדי לצמצם פריחה לקראת שנת שפע בזנים סירוגיים. אפשר גם למנוע בעזרת הג'ברלין, פריחה חוזרת בעצי טמפל ובתפוחי דלישס זהוב. בזנים אלו, הפורחים פעמיים בשנה, הפריחה החוזרת היא פריחה שאינה מביאה תועלת. פריחה מוקדמת מדי של מנגו הינה תופעה שכיחה בישראל. מפריחה זו אין חנטה מסחרית. בעזרת טיפול בג'יברלין, שניתן לניצנים בלתי ממוינים, הצליחו חוקרים לעכב בחודשיים את הופעת התפרחות.
זני תפוחים המורכבים על כנות מננסות נכנסים, לעתים, לניבה מוקדמת מאוד שאינה מתאימה להתפתחותו הכללית של העץ, והעצים אינם מתפתחים. בתנאים כאלה, טיפולים בג'יברלין מפחיתים את הפריחה ב95%- ומונעים את ניוון העצים.
האתילן מעכב את הפריחה ברוב מיני הצמחים. תוספת של אתרל לעצי דובדבן או לעצי אפרסק, לפני הפריחה, מעכבת את ההתפתחות של ניצני הפריחה. טיפול כזה מאפשר לפרחים להתפתח רק לאחר ימי הקרה, ועל ידי כך להימנע מנזקי כפור. את ההשפעה המעכבת של האתילן על הפריחה מיישמים גם בגידול קנה סוכר. פריחתו של קנה הסוכר מפחיתה את תכולת הסוכר בקנים. כדי לשמור על רמת הסוכר, מעכבים את הפריחה בעזרת אתרל. יישום נוסף של עיכוב הפריחה מקובל כטיפול בצמחי-אם המשמשים לקבלת ייחורים לריבוי. עיכוב הפריחה מאפשר צימוח וגטטיבי קל-השרשה גם בעונות שבהן קשה לקבל ייחורים מתאימים.
לעומת זאת, יש צמחים, כמו: אננס ומנגו, וצמחי נוי אחדים, שהטיפול באתרל מעודד את התפתחות הפרחים שלהם. טיפול באתרל בעצי מנגו ובשיחי אננס מאפשר לקבל פרי בעונה שמתאימה לצורכי השוק. טיפול באתרל בעצי מנגו בארצות טרופיות גורם לעידוד פריחה נמרץ ולקבלת יבול פירות בתוך כמה שבועות מתחילת הטיפול. הטיפול באתרל מעודד גם שפע פרחים לאורך הענפים ולא רק בקצותיהם. על ידי טיפול באתרל אפשר גם לבטל את סירוגיות היבול ולקבל פרי בשנה לא-פורייה.
גם בצמחים גיאופיטיים שונים, כמו: אירוס ופרזיה, מעודדים את התפתחות הפרח בעזרת אתילן. הטיפול לעידוד הפריחה באירוס נעשה כיום על ידי ריסוס של צמחי-האם באתרל לפני איסוף הבצלים, וגם על ידי טיפול באתילן גזי שניתן לבצלים לאחר האיסוף. טיפול כזה גורם להקדמת הפריחה, אך בעיקר להשראת הפריחה בבצלים שעד כה לא הגיבו כלל לטיפולי אחסון בקור.
פעולתם של מעכבי הצמיחה האנטי ג'יברלינים חשובה במיוחד לעידוד הפריחה בעצי פרי ובצמחי נוי מעוצים. עצי תפוח ועצי אגס מניבים בגיל מבוגר יחסית. בעזרת מעכבי צמיחה ניתן להשרות פריחה בעצים צעירים ולהקדים את הניבה שלהם. השימוש במעכבי צמיחה לעידוד הפריחה בהדרים הצליח עד כה רק בלימונים. מעכבי הצמיחה מבטלים את ההשפעה המעכבת של הג'יברלין ומחליפים בכך את טיפולי ההצמאה הדרושים לעידוד הפריחה. עידוד הפריחה בלימונים בסתיו מאפשר קטיף של לימונים בקיץ. גם בצמחי נוי מעוצים גורם הטיפול במעכבי צמיחה לעיכוב צמיחת הענפים ולעידוד יצירת ניצני פריחה.
עדיין לא ברור מהו ההסבר הפיסיולוגי המדויק לעידוד התפתחות ניצני פריחה בצמחים מעוצים, על ידי מעכבי צמיחה. ייתכן שהשראת הפריחה מבוקרת על ידי שינויים פנימיים במאזן של מווסתי הצמיחה. מעכבי הצמיחה הם חומרים אנטי-ג'יברלינים ופועלים, כנראה, על ידי עיכוב סינתזת הג'יברלין. הם מורידים את רמת הג'יברלין וגורמים לביטול העיכוב הישיר שמשרה הג'יברלין על הפריחה, ומדכאים את הצימוח הווגטטיבי, אשר מקטין את חוזק המבלעים הווגטטיביים ומאפשר קדימות לפריחה במשיכת המוטמעים.