דוח מחקר, מעובד על פי דפי מידע (1997) 12 (8), עמ' 68-66.
מבוא
ב20- השנים האחרונות נעשו ניסיונות לגדל פרוטיאה קהת-עלים בישראל. רוב הצמחים גודלו מזרעים, ונמצאה בהם שונות גנטית גבוהה. ולכן, ערכם כגידול מסחרי היה נמוך. כדי לייצר גידולים אחידים למטרות ייצוא יש צורך בריבוי וגטטיבי של קלונים מובחרים. ואולם, שיעור ההשתרשות המקובל של ייחורי הפרוטיאה הזאת הוא 10-30% ומשך ההשתרשות - כחמישה חודשים ואף יותר. כדי לרבות את הצמח הזה לפרחי קטיף, יש לשפר את שיטת הריבוי הווגטטיבי שלו. בעבודה זו נבחנו כמה אמצעים לשיפור הריבוי הווגטטיבי של פרוטיאה קהת-עלים.
החומרים והשיטות
צמחי-אם גודלו בבית רשת שבו 10% צל. הייחורים נקטפו בשעות הבוקר, הוכנסו לשקיות פלסטיק ונשמרו במקום קריר. ייחור סטנדרטי היה באורך של כ15- ס"מ והשאירו עליו 8-6 עלים עליונים.
הייחורים טופלו באוקסין ונשתלו בשולחנות השרשה, במצע של קוקוס וקלקר גרוס, שחומם בחורף ל240C-. ההשרשה נעשתה בקיץ, בחממה שצוננה באמצעות מזרן לח ובתנאים של התזה. תדירות ומשך ההתזה שונו בהתאם לתנאי מזג האוויר.
בניסוי נערכו שש השוואות:
1. השוו בין ייחורים שטופלו באוקסינים שונים (ב-IBA ובתצמיד אוקסיני "G") ובצורות יישום שונות (בתמיסה או באבקה).
2. השוו בין ייחורים בשלושה מצבי התפתחות: רכים, חצי-מעוצים ומעוצים.
3. השוו בין ייחורים אמיריים לייחורים תת-אמיריים; בשני המקרים לקחו את הייחורים במצב חצי מעוצה.
4. השוו בין ייחורים שנלקחו מצמחי-אם משני גילאים: מצמחים בני שנה שייצגו חומר יובנילי, ומצמחים בני שבע שנים שהגיעו לפריחה וייצגו חומר בוגר.
5. השוו בין ייחורים שנלקחו מצמחי-אם שכוסו ברשת הצללה (30% צל ו50%- צל) ומצמחי -אם שלא כוסו ברשת הצללה.
6. השוו בין ייחורים שנלקחו להשרשה בחודשים שונים במשך השנה.
אחוז ההשתרשות נבדק שלושה חודשים לאחר שתילת הייחורים. כל ניסוי השרשה נערך בשלוש חזרות, והן הוצבו באקראי בשולחן ההשרשה. בכל חזרה היו 40 ייחורים.
התוצאות
1. את ההשפעה של הטיפול באוקסינים שונים ובצורות יישום שונות על אחוז ההשתרשות של ייחורים חצי מעוצים אפשר לראות בטבלה 1.
2. את מידת ההשפעת של סוג הייחור על ההשתרשות אפשר לראות בטבלה 2.
3. אחוז ההשתרשות של הייחורים האמיריים, היה גבוה (85%) בצורה משמעותית לעומת ההשתרשות בייחורים התת-אמיריים (54%).
4. ההשתרשות של הייחורים היובניליים מצמחים בני שנה הייתה 60%, ואילו ההשתרשות של הייחורים הבוגרים מצמחים בני שבע שנים הייתה 13%.
5. השפעת אחוז ההצללה, שניתנה לצמחי-האם, על השתרשות הייחורים מתוארת בטבלה 3. בדיקת ההשתרשות נעשתה 10 שבועות לאחר השתילה בשולחן ההשרשה.
6. את השפעת העונה על השתרשות הייחורים אפשר לראות בטבלה 4.
המסקנות
בניסויים השונים נמצא, כי ניתן לשפר את ההשתרשות של פרוטיאה קהת-עלים ולהגיע לאחוז השתרשות גבוה. השיפור בהשתרשות הושג על ידי שילוב של טיפול באוקסין, שימוש במקור צמחי טוב ובסוג ייחור מתאים. התברר שיש גם חשיבות לעונת ההשרשה: בקיץ אחוז ההשתרשות היה נמוך בגלל רגישות למחלות במהלך ההשרשה, ולכן לא מומלץ להשריש את הפרוטיאה בקיץ.