המטבח של עליזה היה בנוי על חשדנות מכל דבר שמיוצר תעשייתית, ונמכר מוכן. היא לא סמכה על שום בצק עלים קנוי, ולטעמה הסוד של הבורקסים ויתר המאפים שיצרה תלוי בעיקר בבצק שהיא עצמה עושה. המודעות הגבוהה שקיימת היום לאוכל בריא ולבישול איטי Slow Food, מאוששים את הגישה הזו של עליזה שהינחתה אותה החל משנות השישים של המאה הקודמת. ״מי יודע איזה סוג שומנים הם משתמשים שם בתעשייה?״ היתה נוהגת לאמר, מגישה לך בורקס חם וטוענת בלי לשאול: ״תטעם, זה משקשק בשיניים״.
חומרים
קילו קמח
שליש כוס שמן
שליש כוס חומץ
שתי כוסות מים
שתי חבילות מרגרינה
מלח
התהליך
מערבבים את כל חומרי הבצק עד לקבלת בצק אחיד, ונותנים לזה לנוח חצי שעה במקרר
מחלקים את הבצק לארבע חלקים
מוציאים שתי חבילות מרגרינה ומניחים להפשיר עד שיהיו רכות
לוקחים כל רבע מהחבילה של הבצק
ומורחים עליה רבע חבילה מרגרינה ומקפלים לחצי
חוזרים על פעולה זו שלוש פעמים
לאחר שמסיימים לעשות את פעולת המריחה והקיפול של כל הארבע חבילות
שמים במקרר ליום או שש שעות
אחרי יום מוציאים את החבילה השניה של המרגרינה
ומורחים שוב כדי שהדפים יפתחו על ידי החומץ
מכניסים שוב למקרר
ופותחים שוב בלי מרגרינה כדי שיהיה מנשנש
אפשר לשמור שבועיים עד חודש בפריזר