בית המלאכה

יהודית שפיגל (מחזור ג' 1955)

לפילי, אשתו של זאב אלון, היתה ממלכה קסומה - חדר המלאכה. שם עמד נול לטוויית  צמר כבשים והבנות שהיו בחוג שלה, הוציאו מתחת ידיהן עבודות יפהפיות: רקימה, תפירה, אריגה וסריגה - מלאכת יד לתפארת.

בעיני, כל הבנות שחוננו בתבונת כפיים, זכו במתת-אל. אני הייתי רק מציצה, נפעמת ולא מעיזה לעשות צעד נוסף פנימה.

תערוכה בחדר המלאכה, איפשרה לי להסתובב בין העבודות המונחות והתלויות בתחושת קנאה.

*****

יעל ברנדט (מחזור ט' 1961)

לפילי, מורתי היקרה והנערצת, היתה השפעה רבה עלי ועל גישתי ואהבתי לאומנות.

כתלמידה, זכיתי לעבוד בבית המלאכה שהיא ניהלה. זה נשמע כאילו היה זה מפעל קטן. אך למעשה זה היה סוג של פנתאון בו חניכות ואף חניכים יצרו עבודות אומנות מרהיבות בקרמיקה, אריגה, בטיק, רקימה, טלאים, סריגה ואמייל.
מההזדמנות הזאת, שנפלה בחלקי, להיות תלמידה של פילי, למדתי והתפתחתי ביכולותיי ליצור ולגעת באומנות.

בית המלאכה היה מחולק לאזור שבו היו נולים ענקיים לאריגת שמיכות, מפות, צעיפים ועוד, שולחנות לעבודות הקרמיקה והאמייל-שם החניכים עבדו ויצרו, ומן הצד השני, אולם תצוגה גדול שפילי עיצבה בטוב טעם, ובו ניתן היה לרכוש את דברי האומנות.