חיה לבנבירט (נורבר)

*****

הסיבות שהגעתי להדסים היו בעיקר שאני ומשפחתי היינו פליטי שואה, והורי הגיעו לארץ חולים וחסרי כל. רבות החוויות הטובות שהיו לי בהדסים, כמו להכיר מנהלים אגדתיים כמו רחל וירמיהו שפירא. היו לנו מדריכים , מטפלות –בית ומורים טובים, כמו המורה בכיתה ה'- נורה אבידן. היו לי חברות טובות כמו שרה יונגרייז ורוני רוזן. אהבתי את ריח מרחבי השדות והפרדסים ואת בעלי-החיים: את הכבשים, הפרות, התרנגולות, את פינת החי ועוד... אבל במיוחד אהבתי את תקופת ההצגות והחגים. בפרט את חג הביכורים עם השירים של גיל אלדמע, את המורה לריקוד גרטה סלוס המדהימה, שהיתה בעצמה ניצולת שואה, והפכה כמעט כל אחד מאיתנו לרקדן ורקדנית בנשמה. יש לי עוד הרבה זכרונות וסיפורים מהדסים שלעולם לא נשכח, שאפשר לכתוב עליהם ספר.

(מאי 2024)

חיה  מספרת עוד על עצמה