אביגדור שפרמן

*****

הגעתי להדסים בעקבות תאונה קשה של אמי.

מאד אהבתי את השהות בפנימייה , הן ברמה החברתית והן בשיטות המגוונות של הלימודים . למספר מורים , שהיו לי במהלך השנים ב"הדסים", היה ידע מעמיק ורחב שהועבר אלינו .הגישה הכללית בביה"ס הייתה לעודד אותנו לחשיבה עצמית וביקורתית , הן בשעורים והן בהתכנסויות דיון שונות במהלך השנה.

המורה הבולט ביותר עבורי ועבור לא מעט מחברי במגמה הביולוגית היה מר אפרים גת- המורה לכימיה , שהיה צעיר דינמי עם גישה ייחודית וחדשנית ללמוד המקצוע. הוא הביא לכך שיותר מ-6 תלמידים (מתוך כיתה של 18 ילדים) קיבלו תואר מוסמך (MSc) בכימיה. כך למשל בחדר שלנו ב"רכבת" היינו 4 נערים ושלושה מתוכם (יואב שרוני, יופי סגל ואני) השלמנו תוארי דוקטורט בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן המשכנו לעסוק באופן פעיל עשרות שנים במחקר ופיתוח בתחום מדעי החיים.

יש לי זכרונות מאד נעימים מהדסים : מהשבתות ב"סעודה השלישית", מהחגים (במיוחד חג שבועות) , מהצגות שהכנו בסופי שנה שכללו טקסטים שהכנו וחיקויים של מורים ומדריכים.

היינו מעורבים במעשי קונדס לא מעטים ובמקצתם לא אחראים כמו "בריחות לים" ( לחוף דורה מדרום לנתניה) הן ביום ובעיקר בלילה (בקבוצות קטנות ומעורבות של בנים ובנות ) שהיה בהם קסם ייחודי . בהדסים למדנו גם מה הוא ערך העבודה בתחומים שונים כולל נקיון, עבודות שירות שונות, פלחה , הרפת וענף הלול .

אני זוכר את התקופה של העבודה ב'לולי - השלבים ' של להקות תרנגולות מטילות , ובבהירות מחרידה את המגפה הקשה של נגיף 'ניו קאסל ' שחיסלה בתוך 4 ימים לול של מעל מאה תרנגולות .

אחד המקומות המקסימים ביותר, שבהם עבדתי , היה בצד הדרומי של הפנימיה: מקום "סודי" , שלא רבים הכירו , שמאד אהבתי לשהות בו, ושנקרא "המכון הגיאוגרפי/הביולוגי". המכון הזה שכן בצריף שוודי גדול שהיה מוקף עצי צפצפה ומגוון רב של צמחים כולל גומא , וכלל גם בריכה מלאכותית שוקקת חיים וצפרדעים. במקום הזה היה חדר שבו מפות , אטלסים והררי ירחונים של NATIONAL GEOGRAPHIC, ושבו נתתי שעורי תמיכה לתלמידים תחת הדרכתו של המורה לגיאוגרפיה מר שמעון שרוני. בהדסים רכשתי חברים לחיים שעד היום אנחנו (כ 5 מבוגרים) שומרים על קשר קבוע בינינו ועם המשפחות.

(יוני 2024)