ניצה זעירי, מחזור 1959:
החשוב ביותר היה טקס הביכורים. התחיל בחזית חדר האוכל ואח"כ על יד הבריכה. חג הביכורים הגדול התפרסם בכל הארץ והרבה אורחים היו מגיעים לצפות בטקס. גיל אלדמע שהיה המורה למוזיקה, הלחין במיוחד לחג מוזיקה חדשה. גרטה סלוס המורה לריקוד הצ'כית (ניצולת שואה), הכינה ריקודים נפלאים, שגם אני השתתפתי בהם. כל הכפר: מילדיי הגן של אמא וכל הילדים ובני הנוער, השתתפו. (יש סרטים על כמה מהשנים). כל המשק היה מיוצג, כולל כבשים, תרנגולות, פרות, הנגרייה , עבודות היד המדהימות בהדרכתה של פילי, אשתו של זאב אלון, גינות הנוי ועוד. על הבמה היו 'כוהנות' שסידרו את כל הביכורים על מדפים מיוחדים, יונים הופרחו. זה היה טקס מרשים ביותר.
אורי קיסרי / חוויה בהדסים ( הארץ 25.6.1965)
דשא ענקי, ומתוך הדשא ואל תוך הדשא מתפשט אמפיתאטרון, ושימו נא לב: למעלה מ-4000 איש התרכזו כאן והם דרוכים, אוזן ונפש. שם, נוכח העיניים, מקהלה ותזמורת, ובתוך הדשא רקומים מעשי פרחים, גנים של נוי. ויש באווירה זו משהו נדיר, משהו העולה מפינה נסתרת ויורד אל פינות נסתרות שבנפשו של אדם.....
יבורך הבמאי משה זעירי - שידע לחלוש על חומר כה רב. על איתני הטבע , על ילדים חובבים. על נושא שככלות הכל הוא לירי יותר מדרמטי, הגותי ורגשי יותר מעלילתי, אך הוא ידע, בסיוען של גרטה סלוס ואאידה פיטרף בתחום הריקודים, בהשראתם של גיל אלדמע וגרי גולדנברג המוסיקאים, ובתרומתה הצבעונית של חיה אלפרוביץ שדאגה לתלבושות. הוא ידע לפרוש לפנינו טכס ביכורים רב רושם.
הדסים - מה ברוכה הפינה הזאת.
*****
ילדי גן דוריס. מימין לשמאל : אורי כהן, ליאור פלג, איריס גת, עדי קליין, דנה רוזנטל
חג השבועות - עטיפת התקליט של שירי מקהלת הילדים של גן דוריס, 1969.
עופו, עופו יונים צחורות...
ריקוד 'הלל'. בחזית לאה לרנר, מימין טליה ניב-רון, מיקי כהן, אירית וקסמן, לילה רונקוב. משמאל חדוה שלוי, תמי כהן (?), רינה וקסמן.
ריקוד חג השבועות, ריקוד ׳הלל׳ (שנת 1957)