גיל ג'ורג' שמש

*****

לדמותו- חוברת שנכתבה לזכרו

בקייטנה

היה זה בסוף הכיתה השישית, כאשר החלטנו ג'ורג' ואני- שיש צורך לנצל את החופש ביעילות, וההחלטה נפלה על הקייטנה המתקיימת בחופש הגדול בכפר.

ביום המיועד התייצבנו בפני מנהל הקייטנה שבחן אותנו. הוספנו כמה שנים לגיל- ליתר בטחון. "תקבלו תשובה" – אמר. ואנחנו יצאנו כדי לחפש עבודה אחרת.

יומיים לפני שהתחילה הקייטנה, נתבשרנו, כי בכל זאת עובדים בה. הפעילות של כמה גורמים, כמו כרמי וירמיהו, מאחורי הקלעים, נשאה כנראה פרי.

ג'ורג' נתמנה למרכז החוג לנגרות, וכמו-כן מרבית המפעלים הטכניים בוצעו על ידו. תוך זמן קצר רכש את אמונם וחיבתם העמוקה של המנהלים, כמו גם של המדריכים והחניכים.

היה לו ניסיון בעבודה עם ילדים בכפר, ולא במקרה הגיע לעבודה זו. הוא אהב ילדים, גם היה מסוגל להנות מחברתם כפי שהם נהנו בחברתו, נהו אחריו ואהבוהו. תמיד ראוהו מהלך כאשר קבוצת ילדים חגה סביבו. עם זאת היו לג'ורג' תמיד שניים-שלושה ילדים, שהיו מקורבים לו ביותר. בשנה טרם עזבנו את הכפר, הפך הדבר לידידות כנה ועמוקה- בינו ובין חניכה, ידידות זו נמשכה גם זמן רב לאחר מכן. הוא כתב לה מהצבא, ועמד עימה בקשרים.

ראש וראשון למפעליו בקייטנה היה הלונה-פארק שג'ורג' היה מתכננו ומבצעו גם יחד. כאן הפעיל את כל המרץ, המסירות והכישרון שהיו בו, גם מעבר לכל שעות עבודה מקובלות. זכורני פעם, שבא אלי מנהל הקייטנה, וכולו בהלה רבה: "נשבר איזה קרש באחד הדוכנים של הלונה-פארק, וג'ורג' נסע אל העיר לקנות דבר-מה". פשוט לא יכול היה לתאר שמישהו  אחר מסוגל, או מותר לו, לנגוע במתקנים של הלונה-פארק.

שלוש שנים רצופות עבד ג'ורג' בקייטנה. במחזור  האחרון הפסיק עבודתו כדי להתגייס לצה"ל.

במסיבת הסיום הופיע במדי טירון חדשים. "חבל שאין כבר לונה-פארק, הייתי עושה לילדים מן מתקן צבאי"- אמר בחיוך.

(נמסר לארכיון בנובמבר 2024)