עליזה שורצולד (בר)

*****

1947-1959

ארץ ישראל:  יולי 1947, חיפה,השמיים הכי כחולים שראיתי בחיי. הפקיד בנמל קבע ששמי עליזה, במקום אלזה ובמחנה עלייה קידמו אותנו בחלבה מתוקה וטעימה. אנחנו בארץ ישראל, 8 ילדים, אחרי שנתיים של נדודים, הגענו.

הדסים:  באה משאית והגענו להדסים. שיכנו אותנו בקבוצה א' ואכלנו במחסן של חדר האוכל, הכל מסביבנו היה בבניה.
בערב, ישבנו במועדון, דוברי פולנית והגיע אבינועם קפלן הצבר. הוא דיבר איתנו בשפה המיוחדת שלו, טבע וסקרנות. הוציא מכיס אחד לטאה ומהשני עכבר ועוד ועוד. כך הח סיפור אהבה.
לראשונה בי"ס, כיתה ג', עם היפה והמקסימה מלכה קשטן. צורת אות ושפה. מתי זה קרה והנה אנחנו כותבים וקוראים ואפילו דוברים עברית.

לימודים, עבודה, חברה ותרבות:  שלושה מעגלי החיים בהם התנהלנו לאורך השנים.
למדנו 4 שעות ביום בבוקר, חלק מהשנה וחלקה אחה"צ. עם המורים הנהדרים, שלמה אחיטוב, מיכאל קשטן, חוה, זאב ואבינועם קפלן.
בתיק היו לנו מחברות, עפרונות, מחדד וצבעי עפרון, ספרים לא היו פרט לספרי תנ"ך ובכל זאת ממחזור הסיום שלנו 24 תלמידים יצאו מורים, מהנדסים, דוקטורים ורופאים.
עבדנו 3 שעות ביום בהכל: מקירצוף הסירים הענקיים במטבח דרך חדר האוכל שבו בשתי משמרות צריך היה להספיק לשטוף, לנגב ולערוך כלים של 50 ילדים. קילומטרים של שטיפת רצפה, החזקת הלול, להשקות, להאכיל וגם לתפוס את התרנגולות כדי לשלוח לתנובה. גן הירק בעונותיו, קטיף בפרדס, רפת ופלחה, נוי ועוד. כל זה מכיתה ו' ואני מברכת על כל רגע.  כפר שלם בלי עובדים שכירים.
ומעגל החיים השלישי: החברה והתרבות סובבו אותנו למכביר. יציאת השבת עם ספורי חסידים, עם הקינוח של שתי קוביות שוקולד בין שני בסקויטים ועד החגיגות בחגים ובעיקר חג השבועות.
ההנאה בביקור היומי אצל אלה בספריה וקריאה שעות עד ששכחתי ללכת לארוחת הערב. בערב שכיבה על הגב בחולות והתבוננות בכוכבים או קימה מוקדמת ויציאה להאזין לציפורים עם אבינועם.
ערבי ריקודי-עם עם דני דסה וגיל אלדמע, השתתפות בלהקת הריקודים בהדרכת גרטה, גיל מלחין את המוסיקה ומיכאל קשטן כותב את המילים.
נגינת מוסיקה עם גרי ברתיני שהביא מהיכן שהוא מאות גיטרות ומנדולינות. שעות של מוסיקה קלאסית שנשמעת מחדרו הקטן של גיל כשאנחנו יושבים למרגלות שתי המדרגות העולות לדלתו הפתוחה.
והחצרן של הדסים, עם חמור ועגלה מסתובב ברחבי הכפר ושורק קונצרטים שלמים הממלאים את החלל.
החברות האמיצה שהתפתחה למשפחתנו עד היום.

זכינו ותודתי נתונה לרחל וירמיהו והצוות יוצא הדופן, שהקימו בשבילנו בית אמיתי, חם ומלא השראה.

נובמבר 2024

לצפיה בעדותה של עליזה ביד ושם