חוה דותן

*****

חוה (ליפסקר) דותן נולדה בעיר לבוב (שהייתה מכונה בפי רב היהודים למברג. בהולדתה: פולין; כיום: אוקראינה) ועלתה לארץ, נערה בת 14, עם הוריה ואחותה הבוגרת ממנה. אביה הנבון והאמיץ צפה עוד בשנת 1938, ערב פרוץ המלחמה, את עליית הנאצים והשמדת היהודים. הוא התעקש לעזוב את פולין ולעלות ארצה למרות הקשיים שהיו - צעד גאוני שלו אשר הציל את משפחתו מהשמדה ומנע מהם את אימת השואה . כנערה בתל אביב הקפידה חווה לעבוד וללמוד ובהמשך עלתה לאוניברסיטה העברית בירושלים ללימודי מתמטיקה ופילוסופיה. גם כסטונדטית הקפידה לעבוד לפרנסתה בין היתר כעובדת ניקיון בספריה הלאומית על הר הצופים. בין כתלי האוניברסיטה פגשה את בן זוגה ובעלה - שלום.

כך "זכינו" בחוה דותן מורה מוערכת ואהובה למתמטיקה, שהגיעה להדסים בשנת 1949 עם משפחתה הקטנה (עם בן זוגה שלום דותן – מורה מוערך אף הוא, ותינוקת קטנה בת 9 חודשים). המניע למעבר לכפר היה השתלבות במוסד חינוכי, שנוסד שנתיים טרם בואם, כדי לתרום לחינוך ילדים ונערים ניצולי שואה, ולעזור בקידומם ושיקומם.

אמנם, מקום עבודתה הראשון של חוה בהדסים היה ב...מזכירות המוסד, אולם מהר מאד הציעה לה רחל שפירא, המייסדת ומנהלת בית הספר, להשתלב בהוראת מתמטיקה, שכן בבית הספר נדרש מורה למקצוע זה ורחל "שמעה" שחוה למדה מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. אך טבעי היה בעיניה לשלב את חוה כמורה במקצוע זה והייתה זו ראיית נולד מבריקה של רחל: ההוראה במקצוע זה התאימה לחוה ככפפה ליד, ולימים הפכה למורה האולטימטיבית למתמטיקה, ביחוד בקרב אלה המתקשים בתחום. היא הצליחה "להוציא" מהם הצלחה רבה ושמה הלך לפניה כמושיעתם אשר בזכותה הצליחו להגיע לתעודת בגרות. תלמידים אלה מזכירים אותה בחיבה רבה ובהערצה בכל מפגש חניכים ותיקים המתקיים מדי פעם. גם ללמד תלמידים חזקים בתחום זה הוא תענוג והנאה הדורשים כישרון רב וגם את זאת עשתה חוה בהצלחה ובשמחה, אך ללמד מתקשים ו"פחדני מתמטיקה" – זה אתגר גדול במיוחד שחוה עמדה בו בהצלחה יתירה כל השנים.

בהתקרבה לפרישתה, כמורה מצטיינת למתמטיקה, היא התנדבה ללמד אחת לשבוע יום שלם בבית הספר התיכון בחצור הגלילית. היא היתה נוסעת בתחבורה ציבורית ליממה (כולל לינה) וכשפרשה לחלוטין – היא התנדבה אחת לשבוע לעזור לתלמידים שבקשו זאת בספרייה באבן יהודה, ומובטלת שם היא לא הייתה לרגע. ניכר היה בה שתרומתה לחברה הייתה חשובה לה מאד, כל השנים.

אולם לחוה, מעבר להיותה מורה מוערכת ואהובה, היו תחביבים ייחודים ומעניינים שמלאו את עולמה: הייתה לה אהבה, אם לא להגיד תשוקה חזקה, למוסיקה קלאסית בכלל ולאופרה בפרט. היא השתתפה השתתפות פעילה במשך כמה שנים במספר קורסים וסמינרים בתחום האופרה באוניברסיטת תל אביב והייתה שם התלמידה הטובה והחרוצה ביותר... בנוסף היא פיתחה תחביב של צילום (שחור לבן), שכלל את הצילום עצמו במצלמת Nikon, פיתוח, הדפסה, והדבקה כתמונה; היא זכתה אפילו בפרס ראשון בתחרות צילומי טבע מטעם הירחון "טבע וארץ" של החברה להגנת הטבע.

חוה הייתה אישה יפה ומרשימה, תמיד מאד מאד רזה וצנועה ביותר.

היא נפטרה ביולי 2012 (בת 90), והותירה אחריה שתי בנות וחמישה נכדים.

יוני 2025