אניטה ברצקי

*****

מאת- הדי דורון:

 הייתי שותפה עם אניטה לחדר במשך שנתיים ונהניתי מהעדינות, היופי, וטוב הלב שלה. היא היתה מופנמת ולא שיתפה בפרטים על משפחתה. ידעתי שהגיעה להדסים מנתניה, לאחר שאביה נהרג בתאונת דרכים, אבל לא הרבה יותר מכך.

אמה של אניטה היתה ציירת מוכשרת ואניטה, גם היא ניחנה בחוש מפותח ליופי ואסתטיקה. שמרנו על קשר במשך השנים, עד כשנה  לפני מותה.

 *****

חברתי אניטה - מאת אילנה קנסקה

בהדסים לא הכרנו . לראשונה החלפנו דברים לכשהוזמנו  לאותו יום להתיצב בבה״ד 4. 

אז נפתח הדיאלוג בינינו וזה לא נקטע עד יומה האחרון.

אהבתי מאד את אניטה , חברתי היקרה. פיקחותה השובבה, עקשותה החיננית ונחישותה שלא לסטות מדרכה היא.
היא ידעה את נפשה, סמכה על שפוטה ומעולם לא התעלמה מהאינטואיציה החדה שלה , שלעולם לא אכזבה.

היא היתה פיקחית, מהירת החלטה שלא הסתבכה בהסוסים והתלבטויות כי בטחה בעצמה , בשיקול דעתה,   בדרכה.

היא היתה יפה , עדינה בדרכה עם הבריות ואנינת טעם בכל אשר נגעה. כנה , ישרה, רחבת יד וטובת לב, פראקטית , מעשית ותמיד ״שם״ לזקוקים לתמיכה. 

אניטה נפתחה לעולם ולעצמה אחרי שעזבנו את הדסים . היא קראה ממיטב שירה, ספרות העולם, ופילוסופיה וצללה באומץ למעמקי נפשה ונשארה צנועה.

היא מעולם לא בקרה ,לא התלוננה ולא דברה סרה באחרים.

אישה מדהימה שעזבה את החיים בלא עת.

לא אדם ולא דבר ימלאו את חסרונה.

(דצמבר 2024)