ישראל (איזי) קומרצ'רו (כנען)

*****

כתבו ציפי ועודד מרום

איזי ז"ל 4.6.2025

הלך מאיתנו בשיבה טובה אדם מיוחד. אדם שלא עשה לבית והתאמץ בכל שנות חייו לעשות טוב, קל, שמח לכולם.

כשהיינו בני שנתיים, אספה אמא שלי את התינוק שגדל בבית קשה עם אבא אליהו חולה ואמא דורה עסוקה בפרנסה ושנינו גדלנו יחד, ולא נפרדנו מעולם.

משפחת קומרצ'רו גרה בבית של פרשקובסקי ברח' מהוליבר ומשפחתי בבית ממול, של ד"ר וולשטיין.

איזי הצליח לעשות בחייו מעשים טובים, חסד לנזקקים, עזרה לזולת, תרומה לקהילה, שירות מצטיין בצה"ל והישגים באקדמיה, בכמות ובמספר שאדם נורמלי לא יחלום לעשות עשירית מהם בכל חייו.

איזי היה חבר בכל תנועות הנוער במושבה. בצופים, ניגן בחצוצרה בתזמורת הפועל, ובאורקסטרה של ראשון, התנדב במגן-דוד-אדום ובמכבי-האש, והתגייס לנחל המוצנח בשנת 1955 כדי להילחם במלחמת קדש ובכל שאר חמש המלחמות, היה מג"ד בחטיבת גבעתי עד לתפקידו כמח"ט החרמון במלחמת יום הכיפורים, וסגן דובר צה"ל, כולל שירות מצוין בשנות השישים בהדרכה בצבא אתיופיה, ובשנות השמונים בסיוע לכורדים במרד נגד השלטון העיראקי.

את כל זה לא יכול היה לעשות לולא הייתה לצידו רותי כנען – יחד הפכו השניים למשפחה מלוכדת.

איזי הוסמך בהצטיינות בשני תארים אקדמאיים, היה דובר העיר, מנהל אגף מורשת וארכיאולוגיה, הקים את "סיירת ראשונים", היה מנהל בית החייל המשוחרר, והיוזם של אינסוף מפעלי צדקה ותרומה לקהילה, ועל כך זכה בשנת 2013 בתואר יקיר העיר ראשל"צ.

שני הישגים לא ניתן לשכוח, רותי ואיזי הקימו משפחה לתפארת, ילדיהם והנכדים יכולים להתגאות בהישגים של המשפחה כולה. לא שכחתי לנחם גם את אחיו הצעיר שמעון ומשפחתו.

ואיך אפשר לשכוח שבצד כל אלה איזי למד לטוס, הישג ששאף אליו במשך שנים, והקים בית ספר לטיסה, ובעזרת חברים הפעיל שדה תעופה פרטי כדי להשיג הישג שראוי היה כבר מזמן לשבח בקנה מידה לאומי – פרי עמלו הם עשרות צעירות וצעירים ממוצא אתיופי שקודמו שנות דור בהשכלה וטכנולוגיה - בעזרת איזי ואנשיו והשיגו רישיון טיס פרטי, תרומה תרבותית לקהילה שלמה.

נפרדים מאיש גדול ויקר – אבל לא שוכחים.

    (יוני 2025)