ציון שמע

*****

מילים שציון כתב:

אני לכשעצמי יזמתי את הגעתי להדסים. הייתי ילד מעברה ששאף ללמוד כדי לצאת ממעגל המצוקה. כבר בכיתה ז' חלמתי ללמוד בכפר הנוער הדסים. באותה שנה הגעתי ליום ספורט יחד עם הכיתה מהמעברה. קינאתי בילדים שפגשתי שם, עם כל הטוב שהיה להם. 

הורי עמדו לעבור לדירת שיכון בנתניה ואני לא התקבלתי לבי"ס טשרניחובסקי בנתניה, כי הייתי מהמעברה .

בסוף אוגוסט של חופשת כיתה ח' התייצבתי לפני דלתה של רחל שפירא ז"ל וביקשתי להתקבל ללימודים בכיתה ט'. תחילה אמרה שזה כבר מאוחר להתקבל, אך ראתה שאני מתעקש והסכימה לקבלני כתלמיד אקסטרני, שלא לן בפנימייה. כל אותה שנה התניידתי עם אופני המקרטעים, כל יום מהמעברה להדסים.

השתלבותי החברתית ובלימודים הביאה לכך שהנהלת הדסים שיבצה אותי בפנימייה מכיתה י' ואילך, למרות שטרם נמצא מקור למימון שהייתי בפנימייה. 

אותו יום בו התייצבתי לפני דלתה של רחל ז"ל, היה  יום מכריע בקורותי. השנים בהן התחנכתי בכפר, היתוו את מסלול חיי מכאן ואילך, והיו גורם מכריע בהתפתחותי כאדם בוגר.

( מתוך החוברת 'יום הולדת 70 לבוגרי מחזור 1964 )