שלום דותן

*****

שלום (דויטש) דותן הגיע להדסים, עם אשתו חוה ובתם בת 9 חודשים, בשנת 1949 – כשהדסים

הייתה רק בת שנתיים (נוסדה ב-1947). מניעיו שלו ומשפחתו להשתלב במוסד חינוכי היו (עם גילוי

נאות) כלכליים, אך עם אידאולוגיה פדגוגית חזקה: תשוקת ההוראה הייתה בו תמיד, למן הרגע בו

סיים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה עברית שעל הר הצופים, עוד לפני קום המדינה. עד

לקליטתו בהדסים היה ניסיונו בהוראה רב והוא היה משוכנע שזהו ייעודו – להיות מורה למקצועות

ההומניסטיים: היסטוריה, מקרא, פילוסופיה.

את עבודתו בהדסים (על פי החלטת רחל וירמיהו, המייסדים) הוא התחיל כמדריך-מורה. כמדריך

בתחילת שהותם בכפר הוא בעיקר ניסה להקנות לתלמידים (בני 12-14) ערכים שנראו בעיניו

חשובים ומשמעותיים, אך פחות נראו כאלה בעיני התלמידים... שלום היה בהחלט איש עקרונות, בעל

אמונה בצדקת העדפותיו – גישה שלא הקלה עליו במשך השנים, ומה שחלק מהבריות סביבו

(קולגות ותלמידים) העריכו ואהבו פחות.

מאידך, עם השנים הלכה והתפחה הערכה רבה לפועליו של שלום. כמדריך הוא עבד זמן קצר, וכל

זמנו הוקדשו להוראה, תחילה בשנים הגבוהות של היסודי, ומשנוסד התיכון – הוא לימד את

המקצועות ההומניסטיים לתלמידים בכתות גבוהות יותר, ואף היה מחנך. שם, מסירותו לתלמידים,

למקצוע, לערכיו זכו להתפעלות רבה, ונראה שהוא נחרת - בצדק - בקרב תלמידים רבים כמורה

לחיים, במובן הרחב של המילה, ובהענקת השכלה כללית רחבה.

לימים שלום נפרד מהוראת תלמידים בבית הספר התיכון ועבר ללמד בסמינר למורים – ללמד

סמינריסטיות איך ללמד. זה היה מהלך טבעי עבור אדם שראה והחזיק בכל נימיו את יעוד ההוראה.

שלום לא הסתפק בהוראה בלבד, שהייתה, כאמור, נשמת אפו; הוא מילא את חייו בעיסוקים רבים

אחרים: דן בשאלות כמו עיצוב אורח חיים בחיי היישוב בארץ (כמו מזיגה בין ישן וחדש, פרסום

מאמרים בנושאים דידקטיים והגותיים שהתפרסמו בכתבי עת שונים).

ולא רק בהגות שלום התעמק, כנער הוא למד כינור בהונגריה ולא נטש אותו גם כאדם בוגר והיה חבר

בתזמורת קאמרית של נגנים חובבים בנתניה שהתאמנה מדי שבוע (ולא בכדי הילכה "אגדה"

ששלום פורש בלילות בדד לפרדסים ומנגן בהם בכינורו...).

במקביל להתעמקותו בנושאים רוחניים ופילוסופיים הוא לא בחל בעיסוקים ארציים כמו טיולים

בחו"ל, תמיד ברוח איזה שהוא מוטיב מתחום מדעי הרוח, אומנות, מוסיקה, פילוסופיה, דת - טיולים

שהוא תכנן בעצמו ותיעד אותם במצלמתו האישית – תמונות בשחור לבן שקובצו אחר שובו

באלבומים ששובץ בהם בכתב ידו הסבר על מושא הצילומים.

הוא גידל במסירות ואהבה ערוגות ירקות, מזרעים ועד ירק מוכן לאכילה בסלט, שתל עצי פרי

שהניבו פירות אורגניים למהדרין: מלימונים, תפוזים, אשכוליות, גויאבות, ושסק. בכל החקלאות

הזאת הוא עסק לבדו, בידיו העובדות בלבד.

עם צאתו לגמלאות הוא המשיך לעסוק בהוראה: בהרצאות שבועיות למבוגרים בנושא פילוסופיה

ומקרא. את הרצאותיו הוא כינס והוציא לאור שני ספרים (בהוצאת ירון גולן): "פרקים בתרבות

המערב"  ו "מעולם המקרא, ברוח חילונית-הומניסטית" שכה אפיינה את גישתו לנושא.

שלום נפטר באוקטובר 2009 והותיר אחריו אישה (חוה דותן), שתי בנות וחמישה נכדים.

איש יקר ונדיר היה שלום דותן.

יוני 2025