נעמי מהרשק (שמש)

 *****                          

דווקא ברוריה ואני ניצלנו פעם מעונש סילוק הביתה; בכיתה ט', הבנים היו צריכים להתאמן להופעת התעמלות של המכביה, והבנות היו משוחררות. ברוריה ואני ברחנו לחיפה. הסתובבנו בעיר הגדולה, ביקרנו דוד שלה, שנתן לנו כסף ואמר לנו ללכת לקולנוע.  ראינו שלט גדול- הסרט המדהים "פסיכו" של היצ'קוק. כמעט קנינו כרטיסים, אבל אז נזכרתי, איך בשבת נסיעות אחת הייתי תורנית בלול, ונשארתי לבד לבד בקבוצה. גרתי בקבוצה ו', בחדר האחרון למעלה (עם חנה ברגר וזמירה הג'ינג'ית). המדריך היה פיני.  זה היה חדר אח"ם- עם מקלחת ושירותים צמודים. ביליתי את הסופ"ש בקריאת ספר, שעל כריכתו האחורית היתה אזהרה : "לא לקרוא בלילה ולא לקרוא כשאתה לבד". כמובן שזלזלתי - ואז עבר עלי ליל ביעותים לבד בקבוצה. היו צעדים לאורך כל המסדרון הארוך של הקבוצה. רעדתי מפחד ולאחר דקות שקשוק ארוכות – העזתי להדליק את האור-  זה היה הברז המטפטף...               

לאחר הקדמה זו, ברור מדוע לא רציתי ללכת לסרט. חזרנו (בטרמפים כמובן) להדסים.                                             

רק אז גילו בכפר שכל הבנות ברחו- והן נענשו. רק 2 החנוניות 'שלא ברחו', לא נענשו.....  

(מתוך החוברת 'יום הולדת 70 לבוגרי מחזור י"ב 196        

החומר הובא ביולי 2024