סעודה שלישית

נילי הרמן, מחזור 1958

מדי שבוע ביום ששי אחרי ארוחת הערב, היה ערב ריקודי-עם באולם הגדול, בניצוחו של גיל אלדמע שעמל על הפסנתר. ביום שבת אחר הצהריים , סמוך ליציאת השבת, התכנסנו באולם הגדול לסעודה שלישית. על הבימה ישבו רחל וירמיהו שפירא, מנהלי הכפר, ובשני פמוטים ענקיים דלקו נרות. האולם היה חשוך, אור הנרות ריצד והיתה אווירה מיוחדת. ירמיהו סיפר אגדות שונות, גיל אלדמע ניצח על הפסנתר והשירה. זו היתה חוויה בלתי נשכחת, שאני נושאת עד היום.

(לקוח מספר שכתבה נילי הרמן על חייה)

ניצה זעירי, בתו של משה זעירי, מחזור 1959

היו ערבי סוף השבת, 'עונג שבת' .  שולחן ארוך היה מוכן באולם בית הספר , נדמה לי, החדר היה באפלולית אחרי הצהריים, עם נרות  ויין, ואבא היה מסתובב ומזמזם מזמורים עם גיל אלדמע, שהיה מלווה  אותו באקורדיון. הנוער היה מתקבץ  בחדר, אפלולית היתה יורדת, מלבד אור נרות השבת, היו שרים ניגונים ואבא היה קורא סיפור חסידי. הוא המשיך בכך אפילו אחרי שכבר עבד בוועד הפועל במחלקת הבמה. הרבה  תלמידים היו באים במיוחד לערב הזה גם אחרי שעזבו את הכפר.