חנה מך (בקמן)

*****

הגעתי להדסים בשנת 1947, ילדה בת 10, עם קבוצת ילדים מהונגריה. היינו קבוצה של 8 ילדים מתוכם בהדסים נשארנו שרה הופמן ואני, שאר הילדים עברו לקיבוצים. אנחנו ועוד קבוצת ילדים שהגיעו מפולין היינו הראשונים שהגענו להדסים. הדסים היתה עדיין בבניה. זוכרת שהיו 4 מבנים בשורה וחדר אוכל. הטבח היה הונגרי והאוכל היה נהדר. 

עבדנו 3 שעות ביום, כולם עבדו. אני עבדתי ברפת ובדיר. חלבתי פרות וכבשים. עד היום אני בטוחה שהידים שלי זוכרות איך לחלוב. עם הכבשים היינו יוצאים למרעה בזוגות.
אצל פילי עבדתי הרבה זמן. היה לי כשרון לעבודות יד. עסקנו ברקמה ובאריגה על הנול. ארגנו שטיחים וצעיפים. את העבודות שעשינו הציגו בתערוכה.

בשנת 1956 עזבתי את הדסים והתגייסתי לצבא.

יש לי זכרונות טובים מהדסים. מהעבודה החקלאית , מהחגים והשבתות, היו מורים ומדריכים טובים, מאד השקיעו בנו - בחינוך ובתרבות.

(ינואר 2025)