יואל בן אסייאג

*****

התקופה שלי בהדסים היתה מהחשובות ביותר בחיי.

הייתי בן 13 בלבד, בשלב של שינוי עמוק והתבגרות, ומהרגע ההוא ועד לבגרותי ולגיוסי לצה"ל- כל יום היה חלק ממסע עוצמתי ומעצב.

קשה להצביע על רגע אחד כ"מיוחד ביותר", כי כל יום  בהדסים היה ייחודי ובלתי נשכח. מהיום הראשון  ועד האחרון. כל חוויה חיזקה בי את התחושה שאני שייך למשהו אמיתי ומשמעותי.

הדסים היתה הבית האמיתי שלי, המשפחה האמיתית שלי. בכל בוקר כשהתעוררתי, קיוויתי שזה לא חלום. וגם היום, הזיכרונות מהתקופה ההיא מלווים אותי כמו מצפן פנימי.

לאחר השירות הצבאי עזבתי  את ישראל לתפקיד בחו"ל, ומאז אני גר באיטליה. יש לי שני ילדים מקסימים, ואולי בקרוב אהפוך לסבא.

יש עוד הרבה לספר... אבל יש דברים שיפה לשמור עמוק בלב.

(אפריל 2025)