שמואל אטינגר

*****

מילים שכתבה עליו עירית , בת כיתתנו

אטינגר, כפי שהיינו מכנים את שמוליק, הגיע אלינו לתיכון  לחברת הבוגרים.  נער תמיר, יפה - תואר  עם עיניים ירוקות ממגנטות, שהפיל מיד את הבנות והיה מרכז הבנים. 

חתיך – על.                         

היתה הילה שעטפה אותו, הוא היה אפוף מסתורין, יתום מאב שנסיבות מותו, במסגרת שירות בטחוני סודי, היו חסויות. אבל ב"הדסים" כמו ב"הדסים" שאלות לא נשאלו.                          

אטינגר היה  מעשן בשרשרת ואין מעשה קונדס שהוא לא היה שותף לו. הוא שידר סמכות  ותחושה אמיתית שבשעת צרה הוא האדם שאליו יפנו.  

אטינגר, לאחר שירות צבאי הרואי בצנחנים, המשיך לקריירה צבאית מפוארת שבה , לעולם, הקפיד שהלב יהיה במקום הנכון.

יהא זכרו ברוך.

                                                                                                                                  (אוגוסט 2024)