מיכאל שיטרק(שרון)

                                                                        ***** 

בתקופת הדסים ולאחר מכן בצבא, הספורט ההישגי היה הדבר החשוב ביותר בשבילי. השתתפתי בענפי ספורט רבים של אתלטיקה קלה ובמשחקי כדור, אבל מאוד רציתי להיות שחקן כדורגל, ובהמשך ללמוד ב'וינגייט ' ולהפוך להיות  מורה לאימון גופני.

לצערי , שני החלומות לא התגשמו:  במקום ללמוד ב'וינגייט'  , למדתי בטכניון  הנדסת בנין, ועם השנים הייתי מהנדס העיר חדרה. ולגבי כדורגל, נרשמתי ל 'הפועל פתח-תקוה'. הדסים אישרה לי להתאמן בתנאי שאשלם את כל ההוצאות. מאחר  ולא הצלחתי לארגן אפילו תשלום לאוטובוס, החלום הסתיים לפני שהתחיל.

שני דברים חשובים כן התחילו בהדסים ועדיין לא הסתיימו והם : הכרתי את אשתי מרים ואת חבריי למחזור לפני יותר מ-60 שנה. 

מקווה  לעוד שנים רבות  ביחד בעתיד.

                                                                (אוגוסט 2024)