תמר הייבוש

*****

תמר בחרה לכתוב על המורה לספרות- מיכאל  קשטן:

מיכאל קשטן

במשך מספר שנים היה מיכאל, מבחינתי, בן זוגה של מלכה ומי שכותב שירים לאירועים השונים בהדסים.

התוודעתי אל גדולתו של מיכאל כמורה רק בשנתיים באחרונות ללימודיי בבית הספר התיכון. הוא הכין אותנו לבחינות הבגרות בספרות. מה כבר אפשר לעשות עם מקצוע כזה? אבל כאשר למדנו איתו , לדוגמה, את מחזותיו של סופוקלס, השתתפנו בחוויה רגשית מסעירה.

מיכאל הצליח להבהיר לנו היטב מה פירושה של טרגדיה יוונית. בהדרכתו לקחנו חלק בהתלבטויות ובהחלטות הקשות של אנטיגונה, ניסינו להיכנס לנפשה המיוסרת של מדיאה וכאבנו את האובדנים של אדיפוס המלך.

מיכאל הפך את הספרות למקצוע הכי מרתק שיכול להיות. היינו מגיעים לכל שיעור מלאי סקרנות ומחכים במתח רב ובעניין  גדול להתפתחויות השונות במהלך חייהם ובנפשם של הגיבורים שהתעוררו ועלו מבין דפי בספר.

שנים אחר כך כעסתי עליו, כיוון  שחוויית הלימוד הזו איתו, הביאה אותי לבחור בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית, לימודים שהיו משמימים וחסרי השראה.

הכרתי את מיכאל כאדם בעת ביקורי בחיפה. הוא ומלכה פתחו בפניי את ביתם, הזמינו אותי לבוא אליהם, ובכל פעם שהגעתי קיבלו אותי במאור פנים. אני זוכרת שיחות ארוכות ליד שולחן האוכל על ספרות, על אמנות, על שירה ועל פוליטיקה. תמיד התעניין בדעתי בכל עניין. התייחס במלוא כובד הראש לדבריי והרחיב את השכלתי בתחומים רבים. גם הציע לי  את עזרתו ואף הדריך אותי בכתיבת עבודות סמינריוניות במסגרת לימודי הספרות - דבר שלא זכיתי לו ממרציי באוניברסיטה.

הלוואי והיינו מתברכים ביותר מורים בעלי שיעור קומה כשלו ופוגשים לעיתים קרובות יותר באנשים נדיבים כמוהו. העולם היה נראה אז בוודאי טוב יותר.

(מתוך 'הדסים היה הבית' עמ' 97 ) 

באוגוסט 2024