רות מחלב (סנקר)

*****

זכרונות מהדסים

גרתי באבן יהודה, בשכונת עין יעקב, שכונה של עולים שעלו לארץ בשנים הראשונות של הקמת המדינה. 

הגדר של בית הורי גבלה בשדות המרעה של הרפת.

הדסים היתה אז בי"ס חקלאי אשר שילב לימודים ועבודה בענפי החקלאות השונים: רפת, פרדס, גידולי שדה, נוי וכו'.

ההחלטה שלי ללמוד בהדסים היתה כלכלית ומעשית. אחרי שנים של צעידה יומיומית לביה"ס היסודי, המרוחק כשלושה קילומטר מבית הורי, סוף סוף זכיתי ללמוד בבי"ס קרוב, במרחק של חמש דקות הליכה. כמו כן נחסכה ההוצאה הכספית של נסיעות יומיומיות לנתניה, שם היה ביה"ס התיכון הקרוב ביותר.

באותם הימים, למדנו שלושה ימים בשבוע מהבוקר עד הצהרים (7:00 - 12:30) ושלושה ימים משעות הצהרים עד שבע בערב, זאת כדי לאפשר לחניכים לעבוד ולהחזיק את המשק החקלאי של הדסים. החינוך לעבודת כפיים ועבודת האדמה היה ערך חשוב בעיצוב אישיותו של בוגר הדסים.

אני הייתי התלמידה האקסטרנית היחידה בכתה שהתחילה וסיימה את ביה"ס התיכון.

כל חברי בכתה היו תלמידי הפנימיה. המרקם האנושי היה פסיפס של החברה הישראלית - ותיקים ועולים חדשים, אשכנזים ומזרחיים, מבוססים וחסרי כל. זו היתה חברה פלורליסטית, מכילה ומכבדת. מעולם לא חשתי חריגה משום בחינה. .

במהלך השנים הרבות מאז שסיימתי את לימודי בהדסים, הייתי בקשר עם בני המחזור שלי: כנס מחזורים, מפגשים כיתתיים, שיחות טלפון וכו'.

התמונות מהדסים שצפות למול עיני הם של הנוי: מרחבי דשא מוריקים, גינות פרחים מטופחות ועצים גבוהי צמרת שבצילם רבצנו בהפסקות או בשיעורים החופשיים.

העונה היפה ביותר היתה בין פסח לשבועות. כל הכפר לבש חג. כולם התכוננו לטקס חג השבועות שהתקיים באמפיתאטרון, על רקע בריכת השחיה. אורחים  ותורמים רבים מהארץ ומחו"ל הגיעו לטקס המרהיב שנודע בכל הארץ. עד היום אני זוכרת בערגה את אותם הימים.

לימים, שלושה מבני משפחתי המורחבת למדו בהדסים.

סיימתי את לימודי התיכוניים בשנת 1963, מחזור י"א  והמשכתי ללימודי הוראה בסמינר למורים בהדסים.

עם סיום לימודי הוצבתי במרכז הכפרי נהורה, בחבל לכיש, שהיה בראשית הקמתו.

פרשתי מעבודתי במשרד החינוך לאחר 33 שנים מהן 7 שנים בניהול בי"ס שבו התחלתי את ראשית צעדי בחינוך ילדי ישראל.

לאחר פרישתי למדתי תואר שני בלימודי משפט, באוניברסיטת בר-אילן.

גרתי במרכז הכפרי בנהורה 58 שנים. כיום אני גרה בקיבוץ יד מרדכי, שכל חבריו מתפללים לשובם של החטופות והחטופים לאחר האסון שפקד את ארצנו ועמנו בשביעי לאוקטובר 2023.

עם ישראל חי.

אוגוסט 2024