אדם פיינהולץ

*****

הגעתי להדסים אחרי ארבע שנים במוסד "אונים", בשניהם מטעם עליית הנוער. היום כשחושבים על ילדי מוסדות, יש לזה קןנוטציה שלילית אבל מבחינתי היו אלה שנים מאושרות ומהנות מאד. החברויות הקרובות מהדסים מחזיקות כבר 60 שנה.

בהדסים עבדתי ברפת. הרפתן היה גד, היקה, שהשמיע מוסיקה קלאסית לפרות המתורבתות, בתואנה שזה מגביר את  תפוקת החלב. בימי שבת, אחרי החליבה, כשהכפר עדיין ישן, היינו פושטים על המטבח ומארגנים לנו ארוחות שחיתות, מכל השאריות שנשארו מארוחת הערב של יום ששי. עד היום הילדים והנכדים שלי צוחקים עלי, שאחד הריחות האהובים עלי הוא ריח זבל של פרות מעורב בריח של חציר.

מבין כל המורים הטובים שלנו, זכורה לי לטובה במיוחד חוה דותן, המורה למתמטיקה. אני מרגיש שהיא הותירה עלי חותם, בין השאר כשנתנה לי את הספר "שטוחלנדיה", שממנו הבנתי מה זה מימד רביעי וכיצד עוברים בין מרחבים בעלי מימדים שונים.

קוריוז מתמטי קטן: הזעיקו אותי מהצבא בזמן בחינת הבגרות במתמטיקה של המחזור שתחתינו. הוציאו את השאלות אלי החוצה, פתרתי אותן, קבוצת מעתיקים שיכפלה את התשובות והכניסו את העותקים הפתורים לכיתות הבחינה בתוך לחמניות. לצערי, אחד המעתיקים טעה קצת בהעתקה. סליחה בדיעבד למי שירדו לו קצת נקודות...

 נובמבר 2024