פנינה רובין (צור)

*****

הגעתי להדסים בעקבות חברתי דאז חוה בראון (בר-און) שאותה ביקרתי בהדסים מספר פעמים, וממש התאהבתי במקום. למדתי בכיתות ט'-י"ב ונהניתי כמעט מכל רגע.
חברותי הטובות היו ונשארו נאוה מרין (אגמון היום) ורגינה חוליש לוין.

המורים האהובים עלי היו יגאל ערד- המורה לגיאוגרפיה ורעייתו אילנה המורה לספרות, וכמובן אוטו קראוס המורה לאנגלית. מורים שהערכתי היו חוה ושלום דותן.

מעשה קונדס שעשיתי בכתה י' (אם אינני טועה) בשיעור אנגלית אצל אוטו. בתום ההפסקה, לפני שאוטו נכנס לכיתה, נכנסתי לארון שהיה מובנה בצידו הימני של הלוח והיה בערך בגובה שלי . אוטו נהג להקריא את שמות התלמידים, וכשקרא בשמי עניתי "כן", אבל הוא לא ראה אותי. הוא קרא בשנית ושוב עניתי "כן". בפעם השלישית הוא כבר כעס, ואז פתחתי את דלת הארון , קפצתי ונחתתי על ארבע על הרצפה, לתדהמתו ולתדהמתם של חברי לכיתה.

בתום 4 שנות נעורים יפות ומהנות, בהן רכשתי עצמאות ובטחון עצמי וחברים/ות לרוב, התגייסתי לצה"ל ובתום השירות עברתי לירושלים ושם למדתי סוציולוגיה וקרימינולוגיה. התגייסתי למחלקת המודיעין במטה הארצי של משטרת ישראל.

נישאתי לשי צור, נולדו לנו 3 בנות ו"נסיך".
בשנות ה-80 קיבלתי את ניהול סניף ירושלים של האגודה למלחמה בסרטן, אותו ניהלתי במשך 21 שנה.
כיום, שי ואני גמלאים, וחובקים 10 נכדים.